TheGreenGrave

emerging

ז’אנר:אימה, דרמה, [b]סינן[/b].
הגבלת גיל: 18+ = סינן
יוצר: הוקאזונו מאסיה(יוצרת מנגות שוג’ו ואימה..שילוב מעניין)
תאריך יציאה:מתישהו ב2004- מתישהו ב2005 זה סיים לצאת.
מספר הפרקים: ~באמת שלא מצאתי מקור לדעת הפרקים רק מתורגמים~
מספר הוליומים: 2

סיקור+דעה אישית

טוב בכללי ההתחלה של המנגה די לא מותחת ומשעממת, הם רק יוצרים את האווירה ואיש אחד פשוט כול הוורידים בגופו מתנפחים(ולכן הוא נעשה שמן, אך הוא לא כזה, כמוני). אותו אדם מתחיל להלך ברחוב…ואז! תפנית! פונים לילדה עם פלסתר על האצבע! אותה ילדה נקראת אקארי, תלמידה בתיכון בעיר שינג’וקו(אחת ההרים המרכזיות ביותר בטוקיו).

אקארי שלנו עוברת במקרה לייד איש הוורידים(שכמובן שאף אחד אחר לא שם לב שאדם ניראה כמו בלון שמחליף צבעים) ואותו אדם מתפוצץ(לא, לא כמו פצצה) הוא פשוט פולט גלונים של דם ושולח יריות(יריקות מגעילות אדומות ומושיות) של דם לכול עבר. נכון שזה מביא תאבון? ואקארי הקטנה מקבלת ירייה בדיוק באצבע!(ובפלסתר) והמחלה מועברת אליה.

בהמשך, אחיה(שעובד בבית חולים, במקרה) מקבל את המקרה של אותו איש מנופח(במקרה) וחברו הטוב יודע שעדיף לא לפתוח בלונים פורחים מלאי דם אלה לנקז אותם(במקרה). באותו רגע מגלים שאותו אדם חולה במחלה קשה מאוד שגרמה לו לניפוח הוורידים והיא מדבקת ומסוכנת מאוד. את אותה מחלה הרופא וחברו שולחים לבדיקה ליראות, האם אפשר לפתח נוגדן למחלה?!

הסיפור טוב, הוא מועבר טוב ובעצם נעשה טוב. הם חוזרים על אלמנט הזיהום. הם מראים מולקולות וכ”ו וגם מדברים על ניקיון אוויר קצת. אני לא בטוח שזו לא מנגת “כדור הארץ הירוק שלי” במסווה של אימה, אבל גם היא כזאת,  מסווה האימה שווה את זה.

+ציור מוחשי, עלילה במקום שיוצרת מתח ודמויות מעולות.
-הדמויות צצות משום מקום והאימה זה יותר גועל נפש מאימה.
לסיכום: המנגה מומלצת לכול חובבי ז’אנר האימה והמתח, שיש להם כיבה חזקה, מאוד, מאוד חזקה.

זה היה סיקור לאחר תקופת יובש ארוכה…שניגמרה, עכשיו! עוד סיקורים בהמשךD:

ישבתי לי במקלחת,

והבטתי בציפור

היא לא צייצה,

ולא עפה,

אבל כן היה לה מקור.

היו לה כנפיים גדולות,

ועיניה הביטו בי בריגוש.

רגליה מיישומה היו עגולות,

במילא העולם נזקק לחידוש.

היא הביטה בי בעיניים דומעות,

דומעות מחלקי גופה,

היא רצתה לעוף אך לא יכלה,

ולא היא לא הייתה גופה.

בסוף נפרדתי ממנה,

מהציפור שלי.

החום אותה המיס,

אוי אלי.

אין לי כלום חוץ מקטעים בזמן האחרון, אבל לא לדאוג! סיקור של אנימת אפריל אחת שעומדת להיגמר יגיע שבוע הזהP: ואחרי זה סיקור על K-ON! כן!XD מי בכלל נימצא פה להתלהב מזה?

אדון עכבר

שלום לך ידיד יקר

הרצית לדבר עם אדון עכבר?

אדון עכבר עסוק נורא

אבל היום אין לו ברירה

את עיסוקיו אדון עכבר יניח בצד

והוא ייגש לכאן מייד

רק חכה אדון יקר

אנא חכה לאדון עכבר

הינה הוא לידך

להביא לך את חפצך

כך הלך אדון זה זר

לעולם הבא ממכבר

עפה לו נשמתו בשחקים

ואדון עכבר נישאר עם המתים.

בלדה לבובה

חלומות בוערים בשמי הלילה הקסום,

הלילה הקסום שאותו חלקו שני אוהבים.

ליבם לבלב ברקיע והגיע לאהבה חדשה,

טהורה,

ובוערת בעוז.

נשמתה שוותה את ליבו,

וקסמו שווה את נשמתה.

הוא יצר אותה באותו לילה קסום,

לפני שהשמש בערה.

הוא הבעיר אותה באותו לילה קסום,

לפני זריחת החמה.

היא הביטה בו בעיני פלסטיק

והוא נתן לה מבט ריק.

היא הייתה היצירה שלו באותו הלילה,

והוא עלייה את אהבתו פורק.

בלילה עם ירח מלא,

שני אהובים נפרדים.

בלילה עם ירח מלא,

הבובה שכילתה נשמתה שובקת חיים.

והיא חוזרת! ~קולות שועגים~ ~לפידים~~הדבר הזה של האסם~

• · לסיים את ההכנות למחירי המצרכים בשביל מייד קפה כדי להסיג כסף למחזמר.

• · להגיד לאורי על הרעיון ולבקש רשות וחדר(זה ל11 לחודש).

• לדבר עם אמיר ובן לגבי הדוכן ולבקש רשות לעשות את הפרוייקט וחדר

• לקבל את האישור

• · לדבר עם חברת ספונסר כמו קולה ולבקש מהם את המחיר המדויק שאנחנו צריכים.

• · לסיים לעשות את התסריט למחזמר ולהסיג צוות נורמאלי(כמה שפחות יותר טוב) ואחראי כמה שיותר.

• · להכות את המורים שלי שיביאו לי 100 בכול מקצוע ללמוד קשה ולסיים את שתי הבגרויות האחרונות שלי-היסטוריה ולשון.

• · להיעזר במישהו ולעשות משחק פרודיה על קהילת האנימה בישראל.

• · לסיים את אנימות אפריל.

• · לסיים את קורוסיטוצ’י ו .Valkyria Chronicles

• · להגיד תודה שאחרי כול זה אני חי(לא לה’, לעצמי).

כן, כן היא חוזרת! והיא לא תילך עד שהיא לא תתמלא כולה בכזה דבר יש לזה שם?

מוזיאון

על כול קיר וקיר במוזיאון יש תמונות- יפות, מכוערות, שחורות ולבנות, סוטות, מדהימות- אבל כולן ממוסגרות. מאחורי כל אחת ואחת יש רעיון, של מישהו שעבר עליה לפני שנים, דעה קדומה וגם דעה מחודשת וכמובן שגם עלייה יש דעות. יש מאחוריה רעיון, אחרת היא לא הייתה קיימת, גם לה יש רעיון אישי וכול אחת חושבת אחרת. מסביב לתמונות יש דברים ממש מעניינים, פסלים. הם עומדים בזמן ולא זזים, התמונות זזות ומספרות סיפור. הפסלים בלי מסגרת ורובם לבנים כמתים. התמונות משנות גוונים וצבעים והמסגרת מסבבן מסיימת את סיפורן. הפסלים אינם מחפשים חופש אבל הם גם לא יכולים לזוז. התמונות מחפשות את היציבות שבמסגרת ולא בצורת הבנייה, הן לא מחפשות חופש כי טוב להן במקום. הפסלים יצאו מהתמונות הפסלים מספקים תמיכה לעצמם. התמונות עוד במסגרות וסיימו את עבודתן. כך הם, כמו אנשים, אשר שוכנים להם במוזיאון של החיים.

הקטע הבא נכתב…בדצמבר בבלוג הישן בבלוגי, הבלוג הזה הפסיק להביא חומר חודש אחד מוקדם מידי…אז עכשיו אני סוג של אמור לחגוג חצי שנה לבלוג…יאי…

שירת הברבור שלי

שלושה רקדנים וצפרדע אחת,

רקדו להם ביחד,

כשתכנס הזמרת הקצב יופחת,

לסולו מיוחד,

נשים לבושות שמלות,

בנים טוקסידו,

כולם לבושים פאות,

רקדו טנגו,

שמונה גשרים מתחתיהם מים,

זרמו במהירות,

והאחראי לפניהם חרק שיניים,

איזו יהירות,

רקדן אחד קפץ קדימה,

אך נפל מהר,

אל הנהר נפל פנימה,

בלי להיזהר,

אך הריקוד נמשך,

אין תקלות,

רקדן אחר אותו משך,

בלי בעיות,

וכך המנגינה הדהדה,

לכול איש בעיר,

בכול רחוב וכול כיכר,

התחילו לשיר,

וזו שירת הברבור שלי,

שירה כולכך נעימה,

איזה כיף שהיא בשבילי,

כשאני מתחת לאדמה.

—————

• · לסיים את ההכנות למחירי המצרכים בשביל מייד קפה כדי להסיג כסף למחזמר.

• · להגיד לאורי על הרעיון ולבקש רשות וחדר(זה ל11 לחודש).

• לדבר עם אמיר ובן לגבי הדוכן ולבקש רשות לעשות את הפרוייקט וחדר

• לקבל את האישור

• · לדבר עם חברת ספונסר כמו קולה ולבקש מהם את המחיר המדויק שאנחנו צריכים.

• · לסיים לעשות את התסריט למחזמר ולהסיג צוות נורמאלי(כמה שפחות יותר טוב) ואחראי כמה שיותר.

• · להכות את המורים שלי שיביאו לי 100 בכול מקצוע ללמוד קשה ולסיים את שתי הבגרויות האחרונות שלי-היסטוריה ולשון.

• · להיעזר במישהו ולעשות משחק פרודיה על קהילת האנימה בישראל.

• · לסיים את אנימות אפריל.

• · לסיים את קורוסיטוצ’י ו .Valkyria Chronicles

• · להגיד תודה שאחרי כול זה אני חי(לא לה’, לעצמי).

(א) ויקום האמא”י-לק ויעשה חט שלא יתואר (ב) ויקים כנס במקום חם נטוש ושאיש אינו אוהב (ג) בליך הגיהינום עלי אדמות היה שמו (ד) ויקומו העמים הקטנים ויצעקו בקול קטן ולא ישמעו אותם האמאי-לק (ה) ויבוא ישראטאקו ויקלל את האמאי-לק וחזור להב ויכה בהם במקלו אך זאת לא עזר (ו) וינסו האוטאקואים לשרוד את החום ולא יצליחיהו ויצאו החוצה (ז) וימצא אד בן מיכל מפתח תקווה חדר עם מזגן שפועל עם מינוס ארבעים מעלות קור (ח) ויוצא רק את ידו מדלת החדר ויראו זאת חכמי האוטאקו וישכנו איתו בקור הנעים (ט) ויצא אד כי לחפש אחר כסף למחזמר טו מיוזיקל היה צריך (י) ויבקש תרומות מאנשי החדר הקר ויחייכו חיוך דבילי ויתנו לו כסף (יא) ויקפץ כמו פאן גירל קטנה בין המאווררים לתורמים (יב) ויביא סכום נכבד לדוכן תרומות של המחזמר (יג) וישמחו כולם ויגידו האוטאקו הינה חייה תמימה וטיפשה אשר מביא כסף סתם(יד) ויחשב כנס זה ככנס הגרוע ביותר עלי אדמות האוטאקו (טו) ויקרה אלוהי האוטאקו לאב-רם שנקרא שמו רם (טז) ויהי אחר הדברים האלה ואלוהים נסה את-רם ויומר אליו רם ויאמר רם הנני (יז) ויאמר אלוהי האוטאקו קח נא את בנך זכר עד כמה שהוא זכר את יחידך אשר אני לא בטוח שאהבת את-אד (יח) ולך-לך אל כפר היאוי הנסתר והעלהו שם באש שתדליק עם המצית שאנוכי אתן לך באש האלוהים עכשיו (יט) ויפול מצית מין שמי הארץ בכדור אש גדול ויכה באדמה ליד רם ותבכה מיכל בלי קשר (כ) ויסביר רם את חומרת המצב למיכל ותנשכיהו(כא) ויקח רם את בנו יחידו אשר אהב ויעלה לגולה וילך לחפש את כפר היאוי הנסתר

פירוש אד:

(א) חט שלא יתואר- יש הרבה, אבל זה הכי חשוב מביניהם (ג) בליך הגיהינום- השדים הנוראיים חיסלו את מלאכי הקור הנעימים והעלו אש על פני המקום (ד) העמים הקטנים- כול הפורומים הנשכחים שאיש לא זוכר ושכבר הלוגו מעלה אבק (ו) וינסו האוטאקואים- הם ניסו כולם להידחס לחדר הקרנות-היחידי עם מזגן, אבל לא הצליחו בשל מספרם העצום וחור הדלת הנעולה הקטן (ח) ויוצא רק את ידו- סימן תנכי ל”נה, נה בננה! לי קרר ולכם חם!!” חכמי האוטאקו- עוברי אורך בעלי מזל רב (ט) היה צריך- כי אלוקארד, אלכסנדר וכי חשוב הבמאיות איימו על חייו אם לא יעשו זאת (י) חיוך דבילי- בשפה התנכית זה אומר “אתה מסתובב בין אנשים בחוץ ואנחנו בחדר הקר! נה, נה בננה!” (יא) פאן גירל קטנה- תיאור על כך שהוא חובב בנים (יג) וישמחו כולם- כמו שנאמר “בחברת גייז שמחתה, כסף יביא לך כשבקשתה” (יד) ויחשב כנס זה ככנס הגרוע ביותר עלי אדמות האוטאקו- So True (יז) זכר עד כמה שהוא זכר- אחרי בדיקה מעמיקה זה מה שיש לאלוהים לומר את יחידך- כמובן שיש לו גם ילדה, אבל הוא היה צריך זכר. עד כמה שהוא זכר (יח) כפר היאוי הנסתר- שם שוכן מקדש היאוי הגדול והקרוב ביותר לה’ האוטאקו מצית- בתקופה הזו זה היה מאוד מקובל להפיל מציתים מין השמיים (כ) ותנשכיהו- לפי השפה התנכית פעולה זאת אומרת “אני אוהבת אותך, אבל אתה הולך עכשיו מלא זמן במידבר ואני פה עם המזגן שלי! נה, נה בננה!” (כא) לגולה- רחוק מאדמות ישראטאקו אי שם בין הר אנימה לנחל מנגה

——–

ואני מחזיר את הרשימה הזאת שתיערדוף אותי עד שאני לא אסיים אותה

• · לסיים את ההכנות למחירי המצרכים בשביל מייד קפה כדי להסיג כסף למחזמר.

• · להגיד לאורי על הרעיון ולבקש רשות וחדר(זה ל11 לחודש).

• לדבר עם אמיר ובן לגבי הדוכן ולבקש רשות לעשות את הפרוייקט וחדר

• לקבל את האישור

• · לדבר עם חברת ספונסר כמו קולה ולבקש מהם את המחיר המדויק שאנחנו צריכים.

• · לסיים לעשות את התסריט למחזמר ולהסיג צוות נורמאלי(כמה שפחות יותר טוב) ואחראי כמה שיותר.

• · להכות את המורים שלי שיביאו לי 100 בכול מקצוע ללמוד קשה ולסיים את שתי הבגרויות האחרונות שלי-היסטוריה ולשון.

• · להיעזר במישהו ולעשות משחק פרודיה על קהילת האנימה בישראל.

• · לסיים את אנימות אפריל.

• · לסיים את קורוסיטוצ’י ו .Valkyria Chronicles

• · להגיד תודה שאחרי כול זה אני חי(לא לה’, לעצמי).

טוב, אני יודע שאף אחד לא נכנס לפה, אז הכנתי לעצמי רשימה מה אני צריך לסיים לעשות עד ה 16 ליוני(התאריך שבו, אני לפחות, מסיים את הלימודים).

הרישמה לא כזו גדולה אבל אני מרגיש קצת לחץ…קצת הרבה ויש לי דברים לסיים לפני ה16.

רשימה:

· לסיים את ההכנות למחירי המצרכים בשביל מייד קפה כדי להסיג כסף למחזמר.

· להגיד לאורי על הרעיון ולבקש רשות וחדר(זה ל11 לחודש).

· לדבר עם חברת ספונסר כמו קולה ולבקש מהם את המחיר המדויק שאנחנו צריכים.

· לסיים לעשות את התסריט למחזמר ולהסיג צוות נורמאלי(כמה שפחות יותר טוב) ואחראי כמה שיותר.

· להכות את המורים שלי שיביאו לי 100 בכול מקצוע ללמוד קשה ולסיים את שתי הבגרויות האחרונות שלי-היסטוריה ולשון.

· להיעזר במישהו ולעשות משחק פרודיה על קהילת האנימה בישראל.

· לסיים את אנימות אפריל.

· לסיים את קורוסיטוצ’י ו .Valkyria Chronicles

· להגיד תודה שאחרי כול זה אני חי(לא לה’, לעצמי).

~_~ בהצלחה לי

בגלל הנפילה ה”נחמדה” של אנימנגה הבלוג נפל גם כן, אבל נתעלם מזה ונמשיך בדריכנו לעוד קטעים מוזרים שאנוכי כותב.

אנשים

יש המון סוגים של אנשים בעולם: אנשים שמנים, אנשים רזים, אנשים שקרנים, אנשים כנים, אנשים אמיצים, פחדנים, חרוצים…אבל אין דבר כזה אנשים טובים, כולם רעים בדרך שלהם, זה למה קוראים להם אנשים. כי מה זה אל בעצם? זו ישות נעלה! לא משקר, לא גונב, לא חמוד אפילו! ומה זה אדם? כאשר הוא צריך הוא ישקר, כאשר הרופא לא רוצה להגיד את הרע מכול, הוא ישקר וכאשר אין לאדם כלום הוא יגנוב, כדי שיהיה לו. מה עשו אנשים לגבי שקרנים וגנבים? מה עשו אנשים לגבי פחדנים ועלובים? משהו שאל-ישות נעלה בחיים לא תעשה, הם המציאו סיבות מובנות, אנושיות, אבל גם הן לא מושלמות. קלפטומניה יש לגנב, ולוגומניה לאיש שלא סותם את פיו, אבל אלה רק דרכים, תירוצים פסיכולוגיים לאיך שהאדם מתנהג. כי האדם הוא איש ואיש הוא לא טוב הוא לא מושלם והוא לא אלוהים, אפילו שהוא נוהג לחשוב ככה, האדם הוא איש או אישה והם חלק מהאנשים שהיא קהילה, שאין בה טובים יש בה רק תירוצים.

רועה

רועה

רואה שמיים שמים אדומים

אין בהם תכלת

רק אדום מבחיל

הוא רואה

הרועה

את השמיים האדומים

כדם זוהרים השמים

כדם נוצץ בין העננים

הוא רואה

הרועה

את הדם בין השמיים

השמיים האדומים

השמיים, שמחר יהיו אפורים.

הבאסה שבלוג לא עבד לי אתמול, השאירה טעם מר עד עכשיו.

אבל זה לא משנה את העובדה שכתבתי אתמול שני קטעים ואני אפרסמם היום.

יום השואה

אני לא אוהב את יום השואה. זה לא כי אנשים בוכים על אנשים וזה לא בגלל הטקס שלרוב ניראה מטופש ולא גורם לדמעה אחת לנזול. זה בגלל שאני לא בוכה על אנשים, אני בוכה על השואה. אני בוכה על שער “העבודה משחררת” זה מה שכתוב בו. בדיחה הזויה של בונה הגטו, שאולי חשב שמשחק המילים יעלה חיוך על פני הנכנסים. טוב זה העלה. על פני המפלצות, אשר הכניסו את אבות של רובינו לתוך שכונות בגדול אצבע. זה העלה. על פני לוחצי הכפתור האדום, אשר שפכו גז במקום מים. זה העלה. על פני הנאצים, אשר רצחו בלי מצפון יותר משישה מיליון יהודים. על שתי מילים אני בוכה ואני אמשיך לבכות כל פעם מחדש כי אני לא אוהב את יום השואה.

בכי

כולם בוכים דמעות של אנשים, דמעות של מלאכים, אבל מה עם דמעות של מתים?

זה נכון שזה לא אפשרי הרי אדם, כשהוא מת, הוא מת. הסוף, פיניטו, קפוט.

לא יכול לבצע עוד פעולה אנושית אחת.

אז למה המתים בוכים? ולמה החיים נדבקים במחלה הזאת? בכי.

הם בוכים לפני שהם מתים והחיים, רואים זאת ובוכים בעצמם, ככה המתים בוכים.

כולם מנסים להסתיר את זה, זה שהם בוכים אבל,

כשמישהו מתחיל לבכות ושובר את החומה של האדישות מלא אנשים מסביבו נדבקים במחלה ובוכים גם הם.

זה כמו פיהוק רק, שכאן כן יודעים למה.

בגלל זה צריך להיזהר ולא להיות קרוב לאנשים, זה מאוד מדבק וזה עלול לגרום לתוצאות נפשיות קשות.

הבכי הוא הדבר הכי מסוכן והכי מדהים שיש לאדם.

הוא פורק אותך מהכאב אך גם- מראה את כאבך לאחרים, זה לא רע, זה פשוט לא נעים.

הוא מראה לרוב על חוסר בגבריות ולפעמים ילדותיות. כך, שזה בסופו של דבר, משפיע על שני המינים.

כי אף מבוגר לא בוכה על פצע וזה למה?

כי אף מבוגר לא רוצה להיראות ילדותי. כמו איזה ילד קטן שבוכה לו על כול מכה קלה על עורו הרך והצעיר. לא ולא. מבוגר זה אדם שיכול לתת לרגשות מקום אחר ולא מול כולם, לא לפני העולם לא כשזה מביך.

אבל מה עם הוא שוכח את אותם רגשות? הרי צריך לזכור ולא לשכוח לעולם. לא לשכוח את הרגשות גם אם הן מביכות, מציקות ולא נעימות, לזכור ולא לשכוח.

צריך להוציא את הכול החוצה, דמעה אחר דמעה עד אשר נשמת האדם תחזור להיות נקייה.

כי אלה הדמעות, המחלה הכי נוראה והכי טובה שיש לאדם.

את הדמעות הללו יש ליזכור ולא לשכוח.

כבר הבנתם את הרעיון לא?

אני מביא אנימות ואומרת את דעתי הליהן ואם כדי לכם לצפות בהן או לא. הסוףD:

~נה ללחוץ על המשך~

(המשך…)