נתחיל בעניין אחר, מי שלא ידע, היום יום ההולדת שלי, כן, סוף סוף אני חוקי, לא שיש לי ממש מה להגיד בקשר לזה… בכל אופן, חברים שלי החליטו להפתיע אותי ולעשות לי מסיבת הפתעה… אולי אם ההורים שלי צלמו משהו אני אביא, אבל אני בספק שיש תמונות.. בכל מקרה, הלוואי שכל יום הולדת היתה יום הולדת 18… ובגלל זה הפוסט התעקב עד כדי כך שאני מפרסם אותו בשעה כל כך מאוחרת… אבל מזל שעדיין הרביעי למרץ לא?  טוב אז נראה לי שנעבור לפוסט (כן, הפסקה השניה היתה אמורה להיות במקור הפסקה הראשונה XD).

אתם לא יודעים כמה חיכיתי שהסרט הזה סוף סוף יגיע אל תוך רשת האינטרנט, וסוף סוף הוא הגיע. סרט האנימה The Sky Crawlers, המבוסס על סדרת נובלות בעלת אותו השם, הוא העבודה הראשונה של מאמורו הושי (Mamoru Oshii) מאז שהפיק את הסרט השני של Ghost In The Shell. הסרט, הוקרן במקביל ביפן ובארה”ב וגרף מספר נכבד של פרסים.

שם בעברית: סקיי קראוולרס (זחלני השמיים)
סוג: סרט
אורך: 122 דקות (שעתיים)
ז’אנר: דרמה, מלחמה, מדע בידיוני
סטודיו: Production I.G

אחרי שבני האדם חוו מספר רב של מלחמות, האנושות הצליחה להגיע לשלום עולמי. אך הם גילו שגעגועיהם למלחמות, למוות ולקרבות חזקים יותר משהם יכולים לעמוד בהם, געגועים אשר עלולים לשבור את השלום. כדי למנוע את התרסקות השלום העולמי, החלו עסקי שעשועים חדשים להופיע בפני העולם: מלחמות בהם ילדים בעלי נעורי נצח, המכונים קילדרה (”Killdre”), מוכרחים להלחם אחד בשני עד שימותו בשחקים. קאנאמי יויצ’י (Kannami Yuichi) מוצב בבסיס שבחזית הארופאית כשהוא חסר זכרונות מהעבר אך הוא יודע לתפעל מטוס קרב ויודע שהוא קילדרה.

ראשית כל, מעולם לא הרגשתי בסרט כל כך מעורפל בעצמי, מלבד עובדות שעוברות בין הטייסים מפה לאוזן אתה מתחיל לחשוד במספר נושאים שונים עד שאפילו בסוף לא שוברים לך את השאלה עד הסוף ונותנים לך עוד מספר דקות אחרי הסרט שאתה דופק את הראש בקיר ואומר לעצמך בקול רם “איך לכל הרוחות לא חשבת על זה?!”.

אחד הדברים היותר משעשעים בסרט, שלא משנה כמה נסתכל מסביב, מדובר בטכנולוגיה בת זמנינו והמטוסים מתקופת מלחמת העולם השניה. מה לכל הרוחות הולך פה? התשובה לכך לא עד כדי כך מסובכת לאחר כמה דקות מחשבה, אך היא ממש גורמת להבנה כי אומנם האנושות הגיע לשלום עולמי, אך השלום הזה הוא לא פחות משלום של ברברים. מלחמות של גלדיאטורים שללא ספק ימצאו את מותם בקרב, ואין להם אפילו אפשרות להחליט אחרת.

קרבות המטוסים עצמם מאוד מושקעים ומזכירים מאוד את הקרבות המדהימים שנראו במאקרוס זירו, רק עם מטוסים מימי מלחמת העולם השניה, והשימוש בCG (גרפיקה ממוחשבת) תורם מאוד לאווירה המציאותית של הקרבות. המראה של שדה הקרב נראה משכנע לחלוטין ואפילו בקטע פתיחה שהמטוס נוחת ממש מרגישים את הנחיתה כשנגלה לעניים המראה של הצל של המטוס שמתחיל לגדול ולגדול על הקרקע. כשהתפאורה והרקע נראים מציאותיים להחריד יש רק בעיה אחת: דמויות שמצויירות בצורה נוראית להחריד עוד יותר. אפשר להשוות את הצורת ציור טיפה לMahou Tsukai ni Taisetsu na Koto, אבל בשונה מMTnTnK, הדמויות מצויירות בצורה ממש מזעזעת והרקעים הם לא צילומים אלא ציורים, אבל אכן ציורים מרשימים ביופיהם.

כשמוזיקת הרקע, קולות הרקע והדיבוב נשמע מצויין, מה אני צריך להזכיר? שכרגיל המבטא היפני הורג אותי כשהם מדברים אנגלית. ברוב האנימות שראיתי, שמישהו דיבר אנגלית הוא לא רק נשמע מצחיק, הוא גם עשה כמויות של טעויות לשוניות משעשעות וכמובן דיבר לאט כמו צב (עוד אפשר לחשוב שכל העולם מדבר לאט). אבל שיהיה, הפעם לא היו טעויות מצחיקות בדיבור אפילו בקרבות שנעשה בתוכם שימוש באנגלית כדי להשתמש ברדיו, זה היה נשמע מעולה (חוץ מה”יואו!” שנתקע משום מקום) אבל שיויצ’י דיבר שם באנגלית (כמובן שלא ברדיו) או שדוברי אנגלית בלבד דיברו הם היו נשמעים כאילו הם מחכים את המחשב שהוא מקריא E-Book.לאט-לאט, אף אחד לא ימות היום כשהמטוס יתרסק, אל דאגה (ולא, זה לא ספויילר, זו מטאפורה).

אני ממליץ בחום לצפות, בעיקר לאלו שנהנו משני הסרטים של Ghost in the Shell. אז עד הפעם הבאה ^^

תגיות: ביקורות, מדע בידיוני, סרטים

כתובת טרקבק | RSS תגובות