לאחר יותר מידי זמן בלי פוסט חדש, נכנעתי והחלטתי לכתוב פוסט נוסף, למרות הלחץ מהבגרויות בחקלאות והתאריך האחרון לעבודת גמר בהנדסת תוכנה. אומנם, בתחילתו של פוסט זה תיכננתי לכתוב את דעותי על הכנס האחרון (שהיה למעשה מוצלח מאוד), אך לא ממש הצלחתי לכתוב משהו משמעותי, בעיקר לאור העובדה הלא נעימה שזה היה סך הכל הכנס השני שלי. בכל אופן, לאחרונה סיימתי את האנימה הפופולארית Eureka Seven שהשאירה אותי עם פה פתוח וציפייה גדולה לסרט שאמור לצאת בסוף החודש הבא, אז למה לא להביא פוסט על אנימה שמאוד נהנתי ממנה?

מי שזוכר מהפוסט הקודם-קודם, סיפרתי על כך שXam’d - Lost Memories ו-Eureka Seven חולקים הרבה מאוד מאפיינים זההים (אותו סטודיו אחרי הכל). אבל אחרי שסיימתי לצפות ב-Eureka Seven הבנתי עד כמה הדימיון היה מינורי. בכל אופן, יוריקה סוון היא אחת האנימות היותר מוכרות של סטודיו Bones (שהביא - ויביא - לנו גם את Full Metal Alchemist הידוע לא פחות), מדובר באנימת מכא המערבת אלמנטים מז’אנרים שונים לגמרי על מנת ליצור משהו חדש שלא נראה עוד (לפני 2004 כמובן), ועושה זאת בצורה מושלמת.

שם בעברית: יוריקה 7
סוג: TV
מספר פרקים: 50
ז’אנר: פעולה, מלחמה, מכא, מדע בידיוני
סטודיו: Bones (יצרו גם: Fullmetal Alchemist, Xam’d: Lost Memories)

רנטון טורסטון, בן ה-14, הוא בנו של אדרוק טורסטון, מדען מנוח, גיבור מלחמה שנהרג כשהציל את העולם, אך מעולם הצבא לא פרסם איך נהרג ואיך הציל את העולם. אחותו עזבה את הבית כשגילתה קצה חוט על מותו של אביה ומאז עקבותיה נעלמו, ומאז רנטון חי לבד עם סבו המכונאי הקשוח, חיים שגרתיים, בעיר שגרתית כשהוא מנסה לעביר את הזמן בעזרת התחביב שלו, סוג של גלישת אוויר הנקראת ליפטינג. אך עם התרסקות הנירווש (Nirvash), הLFO הראשון (השם הכולל למכא בסדרה), על חדרו חייו השתנו מהקצה של השיגרתיות אל ההפך הגמור. מתוך הנרווש יצאה ילדה מוזרה וקצת אדישה שמבקשת ממנו ומסבו לתקן עבורה את הLFO.

אם לא הבנתם כלום מהתקציר הזה, זה בסדר, לא צריך להבין אנימה לפני שצופים בה, בעיקר שזו אנימה של 50 פרקים, לא פחות. וגם שזה 50 פרקים, העניין לא יורד לרגע, גם כשמגיעים מידי פעם לפרקים שהם סתם סוג של פיילרים, הפיילרים האלו הופכים כבר ללא סתם פיילרים, אלא לפיילרים איכותיים שאומנם לא משנים כלום לעלילה, אך עדיין לא היה כדאי לדלג עליהם. אגב, אם הרגשתם שאחד השמות שהזכרתי בתקצירון מוכר לכם, אז כמו שאמרתי לכם בפוסט הקודם-קודם, ל-Bones קשה לחשוב על שמות טובים, אז מה עושים? לוקחים שמות מאנשים מפורסמים ונותנים אותם לדמויות. כמובן שהבחירת שמות נעשתה בצורה כל כך יסודית שהשמות בתכל’ס באמת מתאימים. אך עדיין,, מצחיק לחשוב שחצי מהשמות של המכונות באנימה, הן בעצם שמות של מכונות תופים וסינתיסייזרים. כמו כן, LFO וKLF שתיהן הן להקות משנות השמונים והשם משפחה טורסטון בכלל מגיע מהלהקה טרסטון מוור, שלא נדבר על כך שכמעט כל השמות של בני משפחת טרסטון מגיעים מהסרט טריינספורטינג.

לעניין אחר, האנימה הזו יודעת לרתק למסך עם שילוב מוצלח של מאפיינים ממקומות שונים לחלוטין. אם זה המכא של הרובוטים הענקיים, ספורט הליפטינג (גלישת האוויר) או הקומדיה הרומנטית המגוכחת עד רחמים על מה שרנטון ויורקה חושבים זה על זו, ועד כמה ששניהם עושים שטויות כל פעם מחדש בגלל עצות מטופשות מחברי הגאקוקון, ספינת האוויר עליה הם חיים.

השינויים בדמויות הן דבר שמעולם לא ראיתי בסדר גודל שכזה, דמויות משתנות בצורה כזו גדולה, שלפעמים עד שאהבת דמות מסויימת, היא מתחילה להתנהג שונה ואתה כבר פחות אוהב את הצורה הזו. אך, אין ספק שדמויות שבתחילת האנימה היו פתטיות וממש ממש מעצבנות, לאט לאט השתנו ונהפכו לדמויות שניתן להזדהות איתן.

ומה עם הבחינה האומנותית ומוסיקלית? זו אומנם באמת לא גולת הכותרת,אומנם קרבות האוויר נראים מעולה עם רובוטים על גלשני אוויר ענקיים, והגרפיקה עצמה אומנם יחסית לאותה שנה אף טובה מאוד עם נופים שמאוד מייחדים את האנימה הזו עם שטח הפנים של הכוכב. אך עדיין, אני אישית לא ממש התחברתי לעיצוב הדמויות, בעיקר לא מהמראה המוזר של יורקה עם השמלה המכופתרת והדבר המוזר שיש לה סביב הצוואר. אבל כזה מגיע לשירי הנושא השונים שמלווים את האנימה (4 פתיחות ו-4 סיומות) אי אפשר להגיד שהם לא משתלבים בצורה מדהימה באנימה, וכל אחד ואחד מהם מראה את הסגנוניות של האנימה בצורה מעולה.

בשורה התחתונה, אני ממליץ בחום לצפיה, כרגיל, עם דגש על ממליץ לחובבי מכא לצפות בחום.. ואל דאגה, בקרוב ביקורות זועמה (מהמילה זעם ולא זיהום) על מספר אנימות ינואר.

בכל אופן, עד הפעם הבאה.

תגיות: אנימה, ביקורות, מדע בידיוני, מכא

כתובת טרקבק | RSS תגובות