נראה לי שזו הפעם הראשונה בבלוג שאני עושה רושמים ראשונים ממשהו שהוא לא מצוייר, מצחיק לחשוב על זה בדרך זו או אחרת… בכל אופן, כבר חודש אני מחכה לדרמה הזו שמבוססת על המנגה Futatsu no Spica המוכרת לנו גם בתור Twin Spica כן, אותה אחת שיצאה לה אנימה מדהימה ששודרה בישראל בערוץ האנימה… לייב אקשן כאדפציה למנגה מעולה, מעניין איך זה יצא, לא? אז אלו רושמיי הראשוניים, ובינתיים, הם לא מרוממים במיוחד.

שם בעברית: תאומי ספיקה (טווין ספיסה - Twin Spica)
ביפנית: Futatsu no Spica (ふたっのｽﾋﾟｶ)
סוג: TV
מספר פרקים: 7
ז’אנר: דרמה, בית ספר, מדע בידיוני

אסומי קאמוגאווה שכלה את אמה כשמעבורת החלל הראשונה של יפן, ה”אריה” (Lion), התרסקה על העיר. מאז חלומה היה להפוך לאסטרונאוטית כדי לטוס לחלל יחד עם אביה ומר.אריה (שנמחק מהתסריט בברוטליות). אסומי מצליחה להתקבל לבית ספר התיכון הממשלתי של סוכנות החלל היפנית על מנת להפוך לאסטרונאוטית, אך מסתבר שהדרך שם לא פשוטה כפי שהיא נראת.

עיצוב הדמויות המקורי - תגידו שלום למר.אריה, אותו לא נראה בלייב אקשן.

נתחיל מהעובדה שמלבד השמות של הדמויות וכמה פרטים חביבים כמו ההתרסקות, העבר של האבא והסיפור על הכוכב ספיסה (שהוא למעשה שני כוכבים) אין שום קשר למנגה. בתור אדפציה, הטראנספורמרס (Transformers - רובוטריקים) יותר אמינה למקור. נתחיל מכך שליון-סאן (Lion-San), אותו האדם המוזר (או ליתר דיוק הרוח של אחד האסטרונאוטים מה”אריה”) שלובש מגפיים של חליפת חלל ומסכת אריה מוזרה על ראשו פשוט התאדה, הוא פשוט לא קיים בדרמה הזו. ועוד לחשוב שלפי המנגה, הוא זה שגרם לאסומי להתעניין בחלל, הוא הגורם לכל התפתחות שלה לכל אורך המנגה ורק בזכותו יש לה ידע כל כך רחב בחלל והגיע למצב כושר גופני מעולה. אפילו העבירו ממנו את התפקיד של מי שסיפר לאסומי שהיתה קטנה על הכוכב ספייסה.

טוב, בואו נעזוב את ליון-סאן, אסומי לא נמוכה! אוקי, כאן הגיע הזמן להגיד “מה לכל הרוחות הם חשבו לעצמם?!” אומנם השחקנית דומה כל כך לדמות, אבל… היא יחסית אליה מאוד גבוהה. מה הבעיה ביפן למצוא שחקניות נמוכות ושחקנים אחרים גבוההים? טוב, כניראה לא נראה את הפרק שבו מודדים עליה חליפת חלל ואומרים לה שהיא נמוכה מידי אז צריך לייצר לה במיוחד חליפה בשבילה.

מהפרק עצמו הצלחתי דווקא להתרשם מהעובדה שסוכנות החלל היפנית (חזרתי למציאות מי שלא הבין) עזרה להפקה עם תרומות של ציוד ואביזרים, מה שמצחיק שקצת הפכו את התיכון הזה לאוניברסיטה, אבל אתם יודעים, ככה זה יפן.. בטלוויזיה אוהבים להפוך את התיכון לאוניברסיטה, בשונה מהישראלים שאוהבים בטלוויזיה להפוך את התיכון הישראלי לאמריקאי (באמת יש טעם להסביר למה זה רע?). מצחיק לומר שעיצוב התלבושות נאמן למקור, מלבד פושויאה (Fuchuya) שמבן אדם שמקפיד להיות עם בגדים מדוגמים… הפך להיות אדם זרוק(?!), איך יתכן שאדם שאפילו את העניבה שלו קושר היטב וסוגר את הווסט הופך לאדם שהולך עם קפוצ’ון מתחת לווסט ואת העניבה שכח בבית. ומוזר שלקיי אין קוקו, אבל בסדר, אני סתם נתפס על הפרטים הקטנים.

לסיכום, האדפציה הזו נראת לא רע בכלל, והשחקנים משחקים בצורה נפלאה, רק חבל שבהפקה החליטו לא ללכת לכיוון המקור ואנחנו זוכים למשהו מוזר עם הרבה אילוצים מוזרים. קצת חבל שאת ליון-סאן הקריבו על מזבחות “תוכן בוגר”. רק שמצחיק לחשוב, שהדרמה הזו אולי מתאימה לבני נוער יותר מאשר מבוגרים, בשונה מהמנגה. וזה אומנם הולך להשמע מוזר, אני מאוכזב מאוד מהפרק הראשון, אך אני לא הולך להפסיק לצפות בדרמה הזו, כל כך אהבתי את האנימה שעכשיו אני מתגעגע.

כתובת טרקבק | RSS תגובות