בימים האחרונים הגעתי למסקנה שהקשר שיש לי עם פרינס אוף טניס הוא מהחזקים ביותר שאי פעם חוויתי עם מותג כלשהו, כולל אנימות, ספרים, סדרות ומה שלא תרצו. התחלתי לראות את האנימה בחופש הגדול שעליתי לט’, אי שם ב2008, ותראו אותי עכשיו, ילדה בכיתה יב’ שעוד שנייה מתגייסת וכל מה שיש לה בראש זה ילדים בחטיבה שמשחקים טניס!

כמובן, יש לי עוד כמה אנימות שאני מאוד אוהבת, אבל האובססיה אליהן היא אחת שבאה והולכת. למשל, בליץ’. התחלתי לראות בליץ’ הרבה לפני פרינס אוף טניס. למעשה זו הייתה האנימה אפשר להגיד בין הראשונות שראיתי והיא זו שהכניסה אותי אל העולם הזה, ועל כך אני חייבת לה רבות. אבל איפה אני ואיפה בליץ’ - הפסקתי לראות אותה לפני שנה או יותר בפרק 280+, שהיה לי את הHiatus הענקי שלקחתי מכל העניין של אנימות בגלל התיכון ומאז לא המשכתי אותה, ואת המנגה מעולם לא קראתי. אני בטוחה שאם אני עכשיו אמשיך לראות בליץ’ אני אתמכר לזה מחדש, כי זה באמת טוב וכנראה שפשוט שכחתי את זה, אבל אני בטוחה שלא ברמה כזו. אותו דבר לגבי הטליה, שהיא הייתה אחת מהסיבות העיקריות שהאובססיה ההתחלתית שלי לטניפורי דעכה, ועכשיו אני בקושי זוכרת אותה (למרות שזו באמת אחת האנימות היותר מוצלחות שראיתי ואחד הפאנדומים היותר מדהימים ואני זוכרת תקופות מדהימות איתה3>).
ולא, זה לא בהכרח קשור לכך שלא יוצאים דברים חדשים. הוובקומיק של הטליה עדיין יוצא ואני נכנסת לאתר של הימארויה-סנסיי כל יום כדי לבדוק אם יש משהו חדש, אבל לא באותה להיטות כמו פעם. שלא לדבר על הקהילה הענקית והמדהימה שיש בLiveJournal, שאליה לא נכנסתי שנים. אני אפילו לא יודעת אם יצאו שירי דמויות חדשים או משהו כזה. ובבליץ’ אף פעם לא הייתי שייכת לקהילה כלשהי באף אתר.

זה נכון שאובססיות באות וחולפות, ואני מודה שהיו לי תקופות שפל מטורפות גם עם פרינס אוף טניס, כמו שסיפרתי פעם כאן. אבל העניין הוא שתמיד תמיד תמיד הייתי חוזרת אל זה בסוף, גם בזמנים שלא היו יוצאים סינגלים ולא הייתה שום OVA חדשה באופק. כמובן שעם התאריך ההולך והמתקרב של האנימה החדשה אי אפשר שלא לחזור ולהיזכר בכל הרגעים הנדירים שהיו לי עם הפאנדום הזה, אבל אי אפשר להסביר במילים איך שלוש שנים חולפות במהירות כזו עם אהבה אחת שנשארת בלב.
זה לא פוסט שבא להסביר מה כל כך מיוחד בטניפורי שדווקא איתו זה קרה לי, כי אי אפשר בדיוק להגדיר למה אנימה כזו ולא אחרת משפיעה כל כך על בנאדם, במיוחד אנימה שעוסקת בטניס. זה פשוט קרה, וזה מדהים בעייני.

שמתי לב שבזמן האחרון הדבר היחיד שיש לי בראש זה טניפורי. בבית ספר, כותבת ביומן דברים על פרינס אוף טניס וימי הולדת של דמויות. בדרך חזרה הביתה, שומעת באייפוד שירי דמויות ובבית במחשב, רואה פרינס אוף טניס ומחפשת פאנארטס ופאנפיקס ומה לא. כאילו פאק, יש לי עוד שבועיים יומולדת 18 וכל מה שאני רוצה הוא רק שהחודש הזה יעבור מהר ושכבר תצא האנימה החדשה! באמת שאין דבר שאני רוצה יותר עכשיו, אני פשוט יודעת שזה יהיה מדהים ושזה יגרום לי להתאהב בדבר המדהים הזו שוב מחדש.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להביע את משאלתי שהלוואי והדבר הזה לא ייגמר לעולם ושכולנו נזכה לראות את הרגע הגדול שהאנימה החדשה תצא ועוד הרבה רגעים מדהימים אחרים, וגם להגיד לכולם לא להתבייש ולוותר על האובססיות האהובות עליהם, כי אחרי הכול זה הדברים הקטנים האלה שגורמים לנו להיות מאושרים3>.
רציתי בהתחלה בכלל לספר על הקשר ביני לטניפורי אבל איכשהו זה פשוט נגרר לכל היסטוריית האנימה שלי לול. סורי על החפירה, פשוט הייתי חייבת להסביר את הדבר הזה שמסתובב לי בראש כבר יותר מדי זמן ^^”.

דרך אגב, מזל טוב לניאו, היום יש לו יומולדת! הוא מזל קשת, כמוני! ומחר יש להיושי יומולדת D: (מקור)