Wootaku, יחי הW

Canaan

TsUNaMy WaVe — Sat, 03 Oct 2009 10:36:00 +0000

Canaan

שם: קאנאן
מס’ פרקים: 13
ז’אנר: אקשן, דרמה, מסתורין
מצב: סיים לצאת

סיקור -
“קאנאן” מבוסס על המשחק הוידאו “428″. אנשים מכל סוגי החיים מוצאים את עצמם תלויים אחד בשני ברגע שכולם הגיאו של שנגחאי (או איך שלא אומרים את זה בעברית) שבסין. בינהם נמצאת קאנאן, בעלת הכוח המיוחד לראות צבעים של אנשים לפי רגשותיהם, ואוסאווה מריה (Osawa Maria) חברתה הצלמת העיתונאית.
(עזבו, מסובך מדי בשביל לסקר… XD)

דעה -
עלילה - הדבר הטוב ביותר באנימה. הסיפור עצמו והצורה בה התגלגל היה מעולה. מהכמה פרקים הראשונים הייתי בטוחה שזה יהיה גאוני כמעט כמו באקאנו!, אבל זה טיפה אכזב. למה? כי לקראת הפרקים האחרונים זה כבר איבד מהקסם, והסוף היה “סוף שהופך את האנימה לחסרת פואנטה” לדעתי. וגם היו כמה דברים שנשארו מעט לא מובנים, אבל זה עוד בסדר.
דמויות - פה יש קצת התלבטות. מצד אחד יש את קאנאן, שגם קשוחה כזאת שלא שמה על אף אחד, וגם רגישה כזאת שאכפת לה מכולם. לא יודעת, לא אהבתי כל כך ת’קטע הזה שלה. אבל אולי הצד הרגיש שלה גרם לי לאהוב פעם אחת את הדמות הראשית. לגבי שאר הדמויות - רובן היו טובות ביותר - כמו יון יון ומריה, אבל ליאנג והעוזר שלה היו מעצבנים ברמות.
אנימציה - היא היתה לא רעה, אבל היו בה מלאאאאא פאקים. וגם חלק מההצלות היו ממש מעצבנות. אבל בגדול זה לא כזה הפריע אם לא מנסים לשים לב לזה XD
OST - שיר פתיחה ענק, גם סיום אחלה. מה שעצבן אותי זה שבקבוצת פאנסאב שראיתי (GG) לא ראו לנכון לעשות קריוקי, או לשים אפילו את הלייריקס. שונאת אותם. מנגינות תוך כדי היו מתאימות בד”כ, אבל לא משהו מדהים.

טוב זהו. באקאנו! עדיין WAYYYYYYYYYYY יותר גאוני XD
האנימה שהיא וואנבי באקאנו! מקבלת אצלי 9.

07-GHOST

TsUNaMy WaVe — Fri, 25 Sep 2009 17:38:12 +0000

07-GHOST

שם: 07 גוסט
מס’ פרקים: 25
ז’אנרים: אקשן, פנטזיה, קסם
מצב: סיים לצאת

סיקור -
טייטו קליין (Teito Klein) וחברו מיקאגה (Mikage) הם שני תלמידים באקדמייה הצבאית של איפריית בארסבורג (Barsuburg). הם לומדים איך להיות חיילים חזקים וממשומעים, המשתמשים בקסם מיוחד כדי להלחם - הזאיפון ( Zaiphon). אך לאחר מבחנם האחרון, מגלה טייטו דבר שמשנה לגמרי את כל חייו…
(לא אחד הסיקורים הטובים שלי XD)

דעה -
דבר ראשון, הדעה שלי כנראה תהיה קצת שונה הפעם, מכיוון שאני גם קוראת את המנגה, שבניגוד לאנימה, לא הסתיימה.
עלילה - הרעיון הכללי מקורי מאוד. ורלורן, תיבת פנדורה, שבעת הרוחות, הכנסייה, וכמובן איאנאמי וחברותו משתלבים היטב ויוצרים סיפור טוב מאוד. מה שלא אהבתי זה דווקא חייו של טייטו. הם מאוד מסורבלים, והעובדה שהוא לא זוכר כמעט שום דבר מהם די מעצבן. גם כשהוא אצל אבא שלו המקורי, וגם כשהוא אצל הכנסייה, נראה שהוא רגיל אליהם, אך לא יכול להיות שהוא היה בשני המקומות כל כך הרבה זמן, אם אימפריית הראגס הושמדה והאב מהכנסייה היה חשוד בגניבת תיבת פנדורה… והוא עדיין נראה באותו גיל.
דמויות - טייטו הוא לא דמות ראשית טיפוסית, אלא יותר בכיוון של הדמות המתבודדת. ולמרות זאת כל האנימה הוא עם חברו הכי טוב או מנסה לנקום בשבילו, וממשיך להעמיד פנים שלא אכפת לו משום דבר. מיקאגה לעומת זאת הוא אחד הדמויות~ אישיות קסומה ומטרות נעלות. בכנסייה, הדמות היחידה שלדעתי שווה ציון זה לאבראדור. יש לי איזה משו עם דמויות שיכולות לחזות דברים בצורה מוזרה XD וכן, אני בניגוד לרוב האנשים לא אוהבת את פראו. סוטה וואנבי, והכי גרוע זה שהוא גם בישופ וגם זהל… שיהיה. אה, הנזירות היו תקועות ברמות, כל הזמן.
OST - פתיחה מדהימה, סיום לא משהו. המוסיקה תוך כדאי אמורה לתת הרגשה של הרצאה על הנצרות וישו, אבל אותי זה משום מה די עצבן.

טוב זה כל מה שיש לי להגיד על ה~אנימה~, אולי אני אכתוב גם על המנגה מתישו~
האנימה שתוקפת עם מילים לא מובנות, מקבלת אצלי 7.

Kaze No Stigma

TsUNaMy WaVe — Thu, 09 Jul 2009 19:45:07 +0000

שם: קאזה נו סטיגמה
מס’ פרקים: 24
ז’אנרים: שונן, אקשן, פאנטזיה
מצב: סיים לצאת

סיקור -
איאנו קאנאגי (Ayano Kannagi) היא היורשת הבאה של מנהיגות השבט קאנאגי, שבט של כשפי אש המומחים בכשפי אש, והיא בעלת החרב האגדית אנראיהא (Enraiha). יאגאמי קאזומה (Yagami Kazuma) הוא במקור מהמשפחה הראשית של הקאנאגי, אך בגלל חוסר יכולתו בכשפי אש, והפסדת ירושת המנהיגות לאיאנו, הוא גורש כשהיה קטן. לאחר 4 שנים הוא חוזר, בתור כשף רוח חזק במיוחד בעל ברית עם אל הרוח, מה שהופך אותו לקונטראקטור (Contractot) - אחד שיכול להשתמש בכוח האל. קאזומה הוא כשף שכיר שמבצע משימות תמורת כסף. כאשר חזר הוא הסתבך עם איאנו ושאר שבט הקאנאגי, שרואים בו אויב וחושדים בו שהוא זה שאשם בכך שחברי שבט הקאנאגי נרצחו לאחרונה.

דעה -
עלילה - מה יש להגיד? אנימת שונן אקשן טיפוסית. אחים גדולים, אחים קטנים, נקמות, שבטים, כוחות לא מסובכים מדי, וכמובן בת שנלחמת עם המון הצצות למה שהיא לובשת מתחת לחצאית. אבל בכל זאת לאנימה היו כמה נקודות טובות - הסיפור של קאזומה עם טסו רין. עד הסיפור הזה היו סתם מיני סיפורים של שניים-שלושה פרקים, שהיו משעממים כמעט כמו הפילרים של נארוטו (חוץ מהסיפור עם איומי חברה של רן). אבל הסיפור של טסו רין היה קצת יותר על רמה, עדיין לא כזה מקורי או מיוחד, אבל יותר משאר הפרקים.
דמויות - נורא אהבתי את העיצוב של איאנו, אבל הדמות עצמה לא ממש. קאזומה היה מעצבן, אבל הוא היה אמור להיות כזה אז עוד איכשהו סבלתי, ורן היה נראה והתנהג כמו ילדה קטנה. נאנאסה ויוקארי (החברות של איאנו) הן הדמויות הכי שולטות בכל האנימה! @: (XD)
אנימציה - היא היתה בסדר, אבל מה שעיצבן אותי בה זה שהיו המון פאקים, המון. פתאום הפרופורציות יוצאות משליטה (עין גדולה עין קטנה), קווצת השיער של קאזומה ונאנאסה כל פעם פונות למקום אחר, ועוד כל מיני.
OST - הפתיחה נחמדה, הסיום ה”לילי” ממש יפה, הסיום ה”יומי” קצת פחות. לא שמתי לב כל כך למוזיקת רקע, לא היה משו מיוחד.
הנאה - היה נחמד לראות את האנימה, אבל לא הייתי עושה את זה שוב XD

לסיכום, האנימה הצפויה והטיפוסית מקבלת אצלי 7~

Clannad: Another World, Kyou Chapter

TsUNaMy WaVe — Thu, 02 Jul 2009 09:41:13 +0000

עוד אלטרנטיב סטינג לקלאנאד, הפעם בכיכובה של קיו.
שם: קלאנאד: עולם אחר, הפרק של קיו
מס’ פרקים: 1
סוג: OVA
ז’אנרים: קומדיה, רומנטיקה, חיי בית ספר

סיקור -
מבוסס כמובן על הסיפור של קלאנאד, רק שנאגיסה כנראה לא קיימת, ופוג’יבאיאשי ריו מציעה לאוקאזאקי לצאת איתה, והוא מסכים. הסיפור מסתבך כשמסתבר שגם אחותה התאומה של ריו, קיו, גם אוהבת את אוקאזאקי.

דעה -
הפרק הזה הוא כמו האלטרנטיב סטינג שעשו על טומויו, כשבסופו של דבר אוקאזאקי יוצא עם קיו.
אני שונאת את אוקאזאקי. שונאת שונאת שונאת.
הוא גרם לשתי תאומות כל כך חמודות לריב, ולבכות, ולהראות מפגרות. הוא גם גרם לקיו לגזור את השיער היפה שלה, ועכשיו היא נראית כמו ילדה בת 6/ריו 2.
לפי מה שקראתי איפשהו לא תהיה עוד OVA כזאת, ואני מקווה מאוד שזה נכון, כי רק קוטומי ופוקו נשארו, ולקוטומי מגיע מישו הרבה יותר טוב מאוקאזאקי המעצבן הזה!! @::
מה שכן, היה נחמד לראות את קוטומי שוב בשיר פתיחה. קוטומי 3>

K-ON!

TsUNaMy WaVe — Mon, 29 Jun 2009 17:48:07 +0000

קיי-און נגמר, והנה הביקורת U.U
שם: קיי-און!
מס’ פרקים: 13
ז’אנרים: קומדיה, מוזיקה, בית ספר
סוג: TV

סיקור -
עלילת קיי-און! סובבת סביב היראסאווה יואי (Hirasawa Yui) שהגיע לתיכון והחליטה פעם ראשונה להצתרף למועדון. אחרי התלבטויות קשות משכנעות אותה שלוש בנות ממועדון “מוזיקה קלה” גוסס להתחיל ללמוד לנגן על גיטרה ולהצתרף אליהם, והיא מסכימה.

דעה -
אין כמעט אנשים מביננו שלא מכירים את קיי-און!. האנימה היא בהחלט ההצלחה הגדולה של אפריל 2009. לעומת זאת, אני לא חושבת שזו -ה-אנימה שתצתרף ל-ה-אנימות האחרות. יש אנשים שמשווים אותה ללאקי סטאר ולהצלחה סביבה, אבל לדעתי גם לאקי סטאר זה לא משהו כל כך מיוחד. אוקיי, ארבע בנות, מקימות מועדון, שותות תה כל היום ואוכלות עוגות, ומצפות להגיע ל”ניצנים” (XD) שלהם. זה חמוד, מאוד חמוד, אבל זו לא איזה גאונות שאנשים עושים מזה.

דמויות - טוב, בעניין הזה אני מניחה שהדעה שלי שונה משל הרבה. לדעתי רוב הדמויות שטחיות וחסרות עומק. אולי זה בגלל שזו אנימת קומדיה-בית ספר?
יואי - הילדה והטיפשות. אז כן, אולי טיפשות היתר שלה חמודה לפעמים, וכן, השאננות שלה נכנסת במקום, אבל לא יודעת, ממנה התלהבתי הכי פחות. איך אפשר לשכוח אקורדים בגלל שלמדת למבחן? למה לתת כינוי לכל מה שזז וגם למה שלא זז? לבני-אדם זה עוד בסדר (גם אני עושה את זה XD) אבל לא צריך לתת כינוי לאוזני חתול.
ריטסו - גם אותה לא הכי אהבתי, האמת. שתלטנית, קולנית, מציקה למיאו כל היום… לא חסר דברים רעים להגיד עליה. אבל היא כן מצחיקה וכן נכנסת במקום.
מוגי - הדמות שיש הכי פחות דברים להגיד עליה. ילדה עשירה, נחמדה, מביאה עוגות טעימות, מנגנת על קלידים ו…. זהו? כן, כנראה שכן.
מיאו - הדמות האהובה עלי D: טוב שוב, בגלל שלדעתי הדמויות די שטחיות עדיין אין הרבה מה להגיד. היא רוצה לקחת את המועדון ברצינות, והיא ביישנית, והחארות מציקים לה… כן. משום מה כל העניין בזה שהיא פחדנית לא נכנס במקום לפי דעתי, נראה כאילו עשו את זה רק כדי להוסיף עוד תכונה לריטסו (שהיא הצקה למיאו).
אזוסה - אזו-ניאן, לכל אלה שמקשיבים רק ליואי XD בהתחלה חשבתי שזו דמות ממש נחמדה. טיפה ביישנית, לוקחת את המועדון ברצינות… עד שהיא התחילה לשתף פעולה עם השטויות… לדעתי השטויות היו צריכות להשאר במעגל היואי-ריטסו-מוגי.

OST - הפתיחה היתה בסדר, יואי שרה במהירות יתר שטויות על בית ספר וגזירת חצאיות וקליפ נחמד (חבל שדחפו את אזוסה מאוחר יותר). אבל הסיום… אין עליו! אולי הוא באמת אוברייטד, אבל אני אוהבת אותו באמת. המילים, המנגינה הקליפ, הכל! מה שכן אף פעם לא שמעתי אותו מלא, לכן כל מה שאמרתי תקף על הגרסא הקצרה שהיתה באנימה. לעומת זאת, יחסית לאנימה שסובבת סביב מוזיקה, המנגינות הכלליות די אכזבו.

האנימה שעוד תחליף את לאקי סטאר, מקבלת אצלי 8.

יום מייאש מדי .___.”

TsUNaMy WaVe — Tue, 16 Jun 2009 17:30:34 +0000

היי כולם, אני מש מקווה שאתם לא מרגישים כמוני עכשיו (אני מרגישה עייפה XD).
אז ככה, היום הכיתת ספורט נסעה לים.
למה? כי זה מה שאנחנו עושים בד”כ פעמיים בשנה XD
זוכרים את שלושת בקבוקי השתיה שהייתי אמורה להביא? אז אחד מהם (את הנסטי כמובן D: ) שמרתי לעצמי XD
ונסענו וזה, והייתי עם שיר 1 ועם רוני ועם ארו סאנין (שלא אני לא יכולה להגיד את השם האמיתי שלה גם במציאות, תחיו עם זה). עשינו ריצה על החול וכל מיני.
ואז נכנסו למים, אבל ישר אמרו לנו לצאת. ארו סאנין ושיר 1 נכנסו אחר כך שוב אבל לי כבר לא היה כוח וחשק.
למה?
כי שוב שחכתי את המפתח לבית שלי, והאחים שלי שוב היו אמורים לחזור רק ב2, ולא הייתי בטוחה איך אני אחליף בגדים והכל, כי ב2 הייתי אמורה להיות בבית ספר!
אז נשארתי בחוץ מ9 בערך עד 12, והתנחלתי על הגיטרה של ילדה אחת לול, היה נחמד.
בסוף כשחזרנו (אחרי שכל הנסיעה שמעתי את הפתיחה של ZSZS ואת הסיום השני של זה) הלכתי לבית ספר של אחותי (5 דקות מהבית ספר שלי, 10 דקות מהבית XD) לקחתי ממנה את המפתח וחזרתי הביתה.
למה בסוף הלטתי ללכת אליה ולא פשוט לחכות? כי נזכרתי שלסוף של האנגלית מואצת אני צריכה להביא כוסות חד”פ! דאמיט…
לא היה לי כזה הרבה זמן, התארגנתי, מצאתי כמה כוסות בארון XD, ראיתי פרק של קאזה נו סטיגמה ויצאתי.
ולמה הייתי אמורה להיות ב2 בבית ספר? כי היה את הפגישה האחרונה של המש”צים.
כרגיל גילת (המש”בית הכי גדולה שעוזרבת השנה) חפרה לנו על כמה שנראה לה שהמש”צים הולכים להתפרק שנה הבאה ובלה בלה (ועוד רק אני ועוד שניים יוצאים לקורס של הגדולים!) ואמרה שאנחנו חייבים לעשות עם זה משו.
ואז היו חפירות לפש”צים על הקורס ומה יהיה ומה צריך וזה וזה.
טוב זה נגמר, ואז יש הייתי כבר צריכה להשאר לערב משחקים, הסוף, של האנגלית מואצת!
עזרתי בהתחלה לרותם (המורה המאוד צעירה שאין מצב שהיא מורה באמת) וישבתי שמה בכיתה עד שכולם הגיעו. המשחקים שעשינו הם כמו בוק ריפורט כזה, אבל בתור משחק. אני עשיתי על ריבורן משחק קלפים שמבוסס על מג’יק~
מההתחלה ידעתי שאפחד לא יבוא לשחק, כי למרות שישבתי על זה 5 שעות, זה לא היה נראה מושקע בכלל כי לא עשיתי עם קרטונים וזה… גם ככה נזכרתי בזה רק יום לפני שהיה צריך להגיש XD;
אבל בסוף באה המורה הזקנה שאמרתי לה שאני חושבת שאפחד לא יבוא והיא לא הבינה
ואז באה רכזת השכבה, והיא גם לא הבינה
בסוף באו גם איזה אמא וילדה (כי הורים גם באו, פשוט שלי לא יכלו לבוא) והילדה הבינה והיא קרעה אותי XD (יצאו לי קלפים גרועים דאמט)
ואז חזרתי הביתה, ועכשיו בבית מתחילים להעביד אותי ואין לי כוח יותר X________X
הספקתי אבל לסיים לקרוא את פרק 20 בסופו של מיסטר Y ולנגן עוד קצת בגיטרה לול.
לפחות יש היום את הפרק האחרון לעונה של מרפאה פרטית, ולפי הפריוויו זה הולך להיות פרק מה זה שולט D:
להתראות, עד הפוסט הבא, ליה.

מיאו מקיי-און! היא כזאת FTW

TsUNaMy WaVe — Mon, 15 Jun 2009 17:27:36 +0000

היי.
עוד פוסט של מה קרה היום, אני מניחה O:
אז ככה, היום הברזתי מבית ספר (גם ככה אנחנו לא לומדים יותר כלום) והלכתי לחברה שלי, שיר 2 (כי יש גם שיר 1 XD) ועם עוד חברה שלי, שרון.
ראינו את המופע של שלישיית פרוזק (הם נשפכו, אני לא ממש) וגם ראיתי פרק מה זה מגניב של פשע מן העבר D:
זה היה פרק עם רצח מ1929 של סופרת… ולילי כזאתי FTW, מאז ומתמיד.
באחת בערך חזרתי הביתה, ואז ב4 הלכתי לרופא.
למה?
כי בקיץ יש קורס סיו”ן (סיור וניווט) של המש”צים וצריך משום מה אישור רופא O:
אז הלכתי, קיבלתי אישור וישר אחרי זה הלכתי לבריכה עם שיר 2 והחברה המאוד צ’יבי שלי ספיר.
דאמ, נזכרתי עכשיו שאני צריכה שלושה בקבוקי שתיה למחר כי הכיתת ספורט הולכת מחר לים X: (הסיפור המלא - מחר…? XD)
ספיר לא רואה אנימות, אבל היא רואה קיי-און! וזה כזה כיף שיש עם מי לדבר על זה D: למרות שהיא אוהבת את יואי הבאקה, אין על מיאו 3>
בבריכה ראינו את שני האחים (מתוך 7 XD) של אוריאנה, אבל אוריאנה עצמה לא באה, איזה רשעית היא >:
בדיוק שיצאתי מהבריכה ראיתי את קארין, החברה האוטאקואית היחידה שיוצא לי לראות הרבה, והיא אמרה לי שבטוח היא באה ליומולדת שלי D: (ב20.6 התאריך הכי מגניב U.U)
טוב זהו נראה לי, אני צריכה להתקשר לאבא שלי להגיד לו לקנות לי בקבוקי שתיה… ויש גם מחר את הסוף של המש”צים והאנגלית מואצת… גאד יום עמוס מדי T.T”
המשך ערב נעים, שלכם, ליה, TsUNaMy WaVe.

Please Don’t Say “You Are Lazy”

TsUNaMy WaVe — Sun, 14 Jun 2009 11:24:27 +0000

היי שוב O:
הפעם זה לא פוסט ביקורת על אנימה, אלא סתם סיפור של “מה קרה היום?” XD;
אז ככה, היה לנו סיור של”ח (מסתבר שאין להם מה לעשות איתנו בשבוע האחרון ללימודים אז הם שולחים אותנו לטיול). נסענו לסטף ועשינו שם את המסלול (שעשיתי מיליון ואחד פעמים בכל החיים שלי, באמת).
כל הדרך הלוך וחזור חרשתי רק על שני שירים באמפי: הסיום של קיי-און! (Please Don’t Say “Lazy”) והפתיחה של 07 גוסט (Ake No Kakera).
היינו אמורים לחזור ב2, ובסוף חזרנו ברבע ל1. זה היה די טוב, חוץ מהעובדה שלא היה לי מפתח לבית, והאחים שלי היו צריכים להגיע רק ב2!! X.X”
אז ישבתי בחוץ שעה שלמה, שוכבת עם הראש על התיק ומקשיבה לשירי הפלאפון שלי (יש שם בליץ’, ריבורן, קצת מאנימות אחרות וכמה שירים באנגלית ובעברית).
ואז האחים שלי הגיעו עם המפתח!@$!@ איזה אושר זה היה D: (סתם, לא XD)
כן, אין פואנטה לסיפור הזה.
ואני מתחילה מחדש את קאזה נו סטיגמה (Kaze No Stigma), כי אני חייבת לרוקן את האון הולד שלי. כשאני אסיים אני אכתוב ביקורת U.U
המשך יום נעים לכולם~

ChaoS;HEAd

TsUNaMy WaVe — Sat, 13 Jun 2009 15:17:41 +0000

זה לא סיקור! (רק רציתי שתדעו, אז זה אומר שיש ספוילרים XD)
כאוס;האד
מספר פרקים: 12
ז’אנרים: מסתורין, מד”ב, על טבעי, פסיכולוגי, (קצת) הארם
נישיג’ו טאקומי (Nishijo Takumi) הוא אוטאקו על סף היקיקומריות. הוא בקושי הולך לבית ספר ובקושי מדבר עם אנשים. הוא גר במכולה על גג של בניין, ומשחק כל היום במשחקי רשת, ורואה אנימות. הדמות האהובה עליו היא סירה (Seira), אותה הוא מדמיין הרבה ומאמין שהיא נמצאת איתו. באיזור בו גר טאקומי החלו להתרחש לאחרונה מקרי רצח משונים, עליהם הוא שומע מאנשים שהוא מתכתב איתם ברשת. משתמש אחד בשם שוגון (Shogun) שולח לו תמונה מאחד מהמקרים, בה רואים אדם משופד במין צלבים קטנים ומוזרים ומולו ניצבת ילדה. טאקומי הפחדן נכנס ללחץ ומיד סוגר הכל, אך יוצא לו לראות את המקרה שהיה בתמונה יום למחרת,וגם את הילדה שמסתבר שהיא מכירה אותו. מאז הוא בלחץ שהילדה תפגוש אותו ותנסה להרוג גם אותו. לטאקומי יש אחות בשם נאנאמי, אבל הוא לא סובל אותה ומעדיף לא להיות בקרבתה בכלל. במהלך האנימה פוגש טאקומי כמה בנות. כל בת מתייחסת אליו באופן שונה והמטרות שלהם שונות. מסתבר שטאקומי יכול בעזר הדמיון שלו ליצור דברים מוחשיים, ושיש בעיר אנשים שמשתמשים בכוח הזה לרעה. כדי לעצור אותם הוא צריך למצוא די-סורד, נשק מיוחד שיש לבנות שהן כמוהו - גיגלומאניאק. הבנות (בינהן אחותו, שתיים מחברותיו לכיתה, ושתיים גדולות ממנו) גם יכולות ליצור דברים בעזרת הדמיון, אך גם בעזרת הדי-סורד, בעוד הוא יכול גם בלי.

טוב טוב, זה בקיצור העלילה בצורה מעפנה ביותר. הסיפור עצמו מסובך מאוד וזה כל מה שהצלחתי לכתוב בלי יותר מדי פרטים. התחלתי לראות את האנימה בלי יותר מדי ציפיות, אבל סיימתי אותה ביומיים. אני אוהבת אנימות מסתורין שכל הסיפור המרכזי הוא בעצם תעלומה. בשיר פתיחה הדבר שהכי משך אותי להמשיך לראות הוא הנשקים המגניבים שיש להם, ואכזב אותי שראו אותם ממש מעט, וגם רק לקראת סוף האנימה. טאקומי הוא דמות שעצבנה אותי ביותר. פחדן וחלש, ואפילו העיצוב שלו עצבן אותי, מאוד. כל האנימה הוא רק עסק בלברוח (חוץ מבשני הפרקים האחרונים) ובמקום לקדם את העסק ולענות על כל השאלות מהר הוא רק גרם לזה להמרח. זה בטח הפואנטה בדמות שלו, אבל אותי זה ממש עצבן. כמה אפשר לחפור על עיניים?! “של מי העיניים האלה? של מי העיניים האלה?” זה לא אכפת לאפחד! זה לא שיש עיניים שמרחפות באוויר ואומרים את זה, אנשים אומרים את זה. בעקרון כל הסיפור מתחיל להיות מובן בפרקים היותר מתקדמים, ובזמן הזה יש כבר ציפייה לקרבות גדולים או משו בסגנון, מה שלא היה, וחבל. האופי של הבנות היה בסדר. סנה הקשוחה אוהבת הארטיקי קרח הכחולים, בעלת העבר הטרגי והדי-סורד המאוד מגניבה היתה האחת שלדעתי באמת הצליחה להשתלב בצורה הכי טובה לעלילה, בייחוד בגלל שההסברים המסובכים, הקרירות, והחברות הקרובה עם קוזו-פי. רימי לעומת זאת, הבת שאמורה להיות הראשית, השתלבה פחות טוב. אולי בגלל שרואים את זה מנקודת המבט של טאקומי, אז המעבר הפתאומי שלה מ”היא בטוח הרוצחת” ל”החברה הכי טובה” נראה לא הגיוני ולא קשור. הדי-סורד הכפול שלה מגניב, אבל היא בעלת יותר מדי משמעויות כפולות. היא רוצה להגן על שני הטאקומים, היתה נחמדה אל טאקומי האשליה כשבעצם ידעה שהוא צריך למות כדי שהזקן יחיה, וכו’ וכו’. האנימה עצמה מעט מבלבלת, ואני מניחה שאנשים שקשה להם לעקוב ממש יסתבכו, אבל רוב הפעמים זה היה מתאים, והיו רק מעט שזה היה תקוע. נחזור שוב אל הבנות. באמת שלא הבנתי מה הן רוצות מטאקומי. אז אוקיי, הוא יכול ליצור דברים בלי די-סורד, ואוקיי, אמור להיות לו די-סורד משלו, אבל הם יכולות לעשות את כל מה שהן רוצות לבד. למה הן לא שמו לב שהוא רק הקשה עליהן? איאסה למשל, היא שעה חפרה לו בשכל על איך להשיג די-סורד, והוא לא הבין כלום. לפחות בסוף הוא הפסיק להיות כזה מטומטם ובאמת עזר. אז שוב, לא היו לי הרבה ציפיות מהאנימה, אבל גם לא התאכזבתי, אז אני לא מתחרטת בכלל על הצפיה. הדי-סורדים מגניבים ברמות, חבל שלא הראו אותם יותר. לסיכום - האנימה שבה אומרים יותר מדי - Sono me dare no me?, מקבלת אצלי 7.

Sayonara Zetsubou Sensei

TsUNaMy WaVe — Fri, 12 Jun 2009 16:55:50 +0000

סאיונארה זטסובו סנסיי - קומדיה פארודית המתרחשת בבית ספר, ומכילה אירועים שמסודרים בראנדומאליות כמעט מוחלטת.
הסיפור סובב סביב איטושיקי נוזומו (Itoshiki Nozomu), זטסובו סנסיי, מורה בעל נטיות אובדניות שרואה תמיד את הצד השלילי, ומתייאש מכל דבר.
הכיתה אותה הוא מחנך מכילה בנות ובנים עם תכונות מיוחדות, מוקצנות במיוחד:
פורה קאפוקה (Fuura Kafuka) - ילדה שתמיד מסתכלת על הצד החיובי, ולא יכולה להאמין שדברים מפורסמים (כגון תאונות, אנשים היקיקומרים) קורים בקרבתה ובד”כ ממציאה עליהם סיפור אחר.
פוג’יושי הארומי (Fujiyoshi Harumi) - פאנגירל של יאוי, וציירת מנגה.
היטו נאמי (Hitou Nami) - ילדה נורמאלית כביכול, שמתעקשת על כך שהיא לא כזאת.
קאגה אי (Kaga Ai) - ילדה ביישנית שמצטערת כל הזמן, ומאשימה את עצמה בדברים שלא עשתה.
קימורה קארה (Kimura Kaere) - ילדה שעברה ליפן (לא ידוע מאיפה), בעלת פיצול אישיות. היא מאיימת לתבוע אנשים כל הזמן.
קיטסו צ’ירי (Kitsu Chiri) - ילדה שחייבת שהכל יהיה משולם כל הזמן - אצלה ואצל אחרים.
קובושי אבירו (Kobushi Abiru) - ילדה בעלת אובססיה לזנבות של חיות, שפצועה באורך קבע (מה שלא מפתיע את העובדה שהיא מחוסה תמיד בתחבושות).
קירי קומורי (Kiri Komori) - היקיקומרי.
אוטונאשי מרו (Otonashi Meru) - ילדה ביישנית כביכול, שמדברת רק דרך SMSים. בSMSים רואים את האופי האמיתי שלה שמתבטא חוצפנות והעלבת אחרים.
סייקטסו “מאריה” טארו (Seiketsu “Maria” Tarou) - מהגרת בלתי חוקית, שקנתה את מקומה בכיתה מתלמיד אחר. כלה זמן חושבת על חבריה המהגרים ועל כמה יפן היא ארץ טובה.
טסונטסוקי מאטואי (Tsunetsuki Matoi) - ילדה מטרידנית, שאובססית לאנשים בהם היא מאוהבת ברמה שהיא עוקבת אחריהם יום ולילה.
אוסוי קאגרו (Usui Kagerou) - ילד שמשום מה אף אחד לא מבחין בו, אלא אם מעט השערות שעל ראשיו מתנפנפות מראשו.
קודו ג’ון (Kudo Jun) - ילד שיכול לספר סיפורים על כל דבר.
העלילה מתרחשת במקומות שונים, לרוב בכיתה. זטסובו סנסיי והתלמידים דנים ומתווכחים על נושאים שונים ומשונים, כשכל אחד מביא את הדעה שלו ומראה לנו את הנושא מהמון כיוונים שונים - מ”דרכי מילוט” של אנשים בעזרת תירוצים, ועד “למה אנשים משנים דברים ולא נצמדים למקור”.

טוב, כן, אני נהנתי. לא כל הזמן, ואני גם לא בטוחה שרוב, אבל נהנתי. יש באנימה המון תחכום - דחיפת משפטים במקומות שונים, מציאת נושאי שיחה שלא היו עולים על דעתכם, וכמובן פארודיות. דווקא הדבר שהכי אהבתי באנימה זו העובדה שכמעט לכל שם יש משמעות כפולה - כמו שאיטושיקי נוזומו יכול להיות תקווה וייאוש, ושהיטו נאמי זה נורמאלי, ושמרו זה כמו MAIL, וסייקטסו טארו אומר “מכרתי את השם שלי”. למרות שהיו פעמים שהרגשתי משועממת וחשבתי לעצמי “למה לעזאזל חופרים לי בשכל?!”, התמדתי בצפיה ואני לא מתחרטת, כל כך XD.
אנימה עם המון תחתונים ואהבה בלתי מוסברת לאיטושיקי סנסיי, מקבלת אצלי 8.

סדר הסדרות והOVAs
Sayonara Zetsubou Sensei (פרקים - 12)
Zoku Sayonara Zetsubou Sensei (פרקים - 13)
Goku Sayonara Zetsubou Sensei (פרקים - 3)
Zan Sayonara Zetsubou Sensei (יתחיל לצאת ביולי הקרוב~)