16 ביוני, 2009
היי כולם, אני מש מקווה שאתם לא מרגישים כמוני עכשיו (אני מרגישה עייפה XD).
אז ככה, היום הכיתת ספורט נסעה לים.
למה? כי זה מה שאנחנו עושים בד”כ פעמיים בשנה XD
זוכרים את שלושת בקבוקי השתיה שהייתי אמורה להביא? אז אחד מהם (את הנסטי כמובן D: ) שמרתי לעצמי XD
ונסענו וזה, והייתי עם שיר 1 ועם רוני ועם ארו סאנין (שלא אני לא יכולה להגיד את השם האמיתי שלה גם במציאות, תחיו עם זה). עשינו ריצה על החול וכל מיני.
ואז נכנסו למים, אבל ישר אמרו לנו לצאת. ארו סאנין ושיר 1 נכנסו אחר כך שוב אבל לי כבר לא היה כוח וחשק.
למה?
כי שוב שחכתי את המפתח לבית שלי, והאחים שלי שוב היו אמורים לחזור רק ב2, ולא הייתי בטוחה איך אני אחליף בגדים והכל, כי ב2 הייתי אמורה להיות בבית ספר!
אז נשארתי בחוץ מ9 בערך עד 12, והתנחלתי על הגיטרה של ילדה אחת לול, היה נחמד.
בסוף כשחזרנו (אחרי שכל הנסיעה שמעתי את הפתיחה של ZSZS ואת הסיום השני של זה) הלכתי לבית ספר של אחותי (5 דקות מהבית ספר שלי, 10 דקות מהבית XD) לקחתי ממנה את המפתח וחזרתי הביתה.
למה בסוף הלטתי ללכת אליה ולא פשוט לחכות? כי נזכרתי שלסוף של האנגלית מואצת אני צריכה להביא כוסות חד”פ! דאמיט…
לא היה לי כזה הרבה זמן, התארגנתי, מצאתי כמה כוסות בארון XD, ראיתי פרק של קאזה נו סטיגמה ויצאתי.
ולמה הייתי אמורה להיות ב2 בבית ספר? כי היה את הפגישה האחרונה של המש”צים.
כרגיל גילת (המש”בית הכי גדולה שעוזרבת השנה) חפרה לנו על כמה שנראה לה שהמש”צים הולכים להתפרק שנה הבאה ובלה בלה (ועוד רק אני ועוד שניים יוצאים לקורס של הגדולים!) ואמרה שאנחנו חייבים לעשות עם זה משו.
ואז היו חפירות לפש”צים על הקורס ומה יהיה ומה צריך וזה וזה.
טוב זה נגמר, ואז יש הייתי כבר צריכה להשאר לערב משחקים, הסוף, של האנגלית מואצת!
עזרתי בהתחלה לרותם (המורה המאוד צעירה שאין מצב שהיא מורה באמת) וישבתי שמה בכיתה עד שכולם הגיעו. המשחקים שעשינו הם כמו בוק ריפורט כזה, אבל בתור משחק. אני עשיתי על ריבורן משחק קלפים שמבוסס על מג’יק~
מההתחלה ידעתי שאפחד לא יבוא לשחק, כי למרות שישבתי על זה 5 שעות, זה לא היה נראה מושקע בכלל כי לא עשיתי עם קרטונים וזה… גם ככה נזכרתי בזה רק יום לפני שהיה צריך להגיש XD;
אבל בסוף באה המורה הזקנה שאמרתי לה שאני חושבת שאפחד לא יבוא והיא לא הבינה
ואז באה רכזת השכבה, והיא גם לא הבינה
בסוף באו גם איזה אמא וילדה (כי הורים גם באו, פשוט שלי לא יכלו לבוא) והילדה הבינה והיא קרעה אותי XD (יצאו לי קלפים גרועים דאמט)
ואז חזרתי הביתה, ועכשיו בבית מתחילים להעביד אותי ואין לי כוח יותר X________X
הספקתי אבל לסיים לקרוא את פרק 20 בסופו של מיסטר Y ולנגן עוד קצת בגיטרה לול.
לפחות יש היום את הפרק האחרון לעונה של מרפאה פרטית, ולפי הפריוויו זה הולך להיות פרק מה זה שולט D:
להתראות, עד הפוסט הבא, ליה.
תגים: ZSZS, אנגלית מואצת, ארו סאנין, בוק ריפורט, זוקו, זטסובו, ים, כיתת ספורט, מג'יק, מרפאה פרטית, מש"צים, משחקים, נסטי, סאיונארה, סופו של מיסטר Y, סנסיי, עייפות, קאזה נו סטיגמה, רוני, ריבורן, שיר 1
שייך לקטגוריות כללי | 6,177 תגובות »
15 ביוני, 2009
היי.
עוד פוסט של מה קרה היום, אני מניחה O:
אז ככה, היום הברזתי מבית ספר (גם ככה אנחנו לא לומדים יותר כלום) והלכתי לחברה שלי, שיר 2 (כי יש גם שיר 1 XD) ועם עוד חברה שלי, שרון.
ראינו את המופע של שלישיית פרוזק (הם נשפכו, אני לא ממש) וגם ראיתי פרק מה זה מגניב של פשע מן העבר D:
זה היה פרק עם רצח מ1929 של סופרת… ולילי כזאתי FTW, מאז ומתמיד.
באחת בערך חזרתי הביתה, ואז ב4 הלכתי לרופא.
למה?
כי בקיץ יש קורס סיו”ן (סיור וניווט) של המש”צים וצריך משום מה אישור רופא O:
אז הלכתי, קיבלתי אישור וישר אחרי זה הלכתי לבריכה עם שיר 2 והחברה המאוד צ’יבי שלי ספיר.
דאמ, נזכרתי עכשיו שאני צריכה שלושה בקבוקי שתיה למחר כי הכיתת ספורט הולכת מחר לים X: (הסיפור המלא - מחר…? XD)
ספיר לא רואה אנימות, אבל היא רואה קיי-און! וזה כזה כיף שיש עם מי לדבר על זה D: למרות שהיא אוהבת את יואי הבאקה, אין על מיאו 3>
בבריכה ראינו את שני האחים (מתוך 7 XD) של אוריאנה, אבל אוריאנה עצמה לא באה, איזה רשעית היא >:
בדיוק שיצאתי מהבריכה ראיתי את קארין, החברה האוטאקואית היחידה שיוצא לי לראות הרבה, והיא אמרה לי שבטוח היא באה ליומולדת שלי D: (ב20.6 התאריך הכי מגניב U.U)
טוב זהו נראה לי, אני צריכה להתקשר לאבא שלי להגיד לו לקנות לי בקבוקי שתיה… ויש גם מחר את הסוף של המש”צים והאנגלית מואצת… גאד יום עמוס מדי T.T”
המשך ערב נעים, שלכם, ליה, TsUNaMy WaVe.
תגים: FTW, אוטאקו, אוריאנה, אנגלית מואצת, אנימה, בריכה, יואי, כיתת ספורט, מיאו, מש"צים, ספיר, צ'יבי, קארין, קיי-און!, רופא, שיר 1, שיר 2, שרון
שייך לקטגוריות כללי | 10,171 תגובות »
14 ביוני, 2009
היי שוב O:
הפעם זה לא פוסט ביקורת על אנימה, אלא סתם סיפור של “מה קרה היום?” XD;
אז ככה, היה לנו סיור של”ח (מסתבר שאין להם מה לעשות איתנו בשבוע האחרון ללימודים אז הם שולחים אותנו לטיול). נסענו לסטף ועשינו שם את המסלול (שעשיתי מיליון ואחד פעמים בכל החיים שלי, באמת).
כל הדרך הלוך וחזור חרשתי רק על שני שירים באמפי: הסיום של קיי-און! (Please Don’t Say “Lazy”) והפתיחה של 07 גוסט (Ake No Kakera).
היינו אמורים לחזור ב2, ובסוף חזרנו ברבע ל1. זה היה די טוב, חוץ מהעובדה שלא היה לי מפתח לבית, והאחים שלי היו צריכים להגיע רק ב2!! X.X”
אז ישבתי בחוץ שעה שלמה, שוכבת עם הראש על התיק ומקשיבה לשירי הפלאפון שלי (יש שם בליץ’, ריבורן, קצת מאנימות אחרות וכמה שירים באנגלית ובעברית).
ואז האחים שלי הגיעו עם המפתח!@$!@ איזה אושר זה היה D: (סתם, לא XD)
כן, אין פואנטה לסיפור הזה.
ואני מתחילה מחדש את קאזה נו סטיגמה (Kaze No Stigma), כי אני חייבת לרוקן את האון הולד שלי. כשאני אסיים אני אכתוב ביקורת U.U
המשך יום נעים לכולם~
תגים: 07 גוסט, אנימה, בליץ', חוסר פואנטה, טיול, מפתח, סטף, קאזה נו סטיגמה, קיי-און!, ריבורן, שירי אנימה
שייך לקטגוריות כללי | 2,391 תגובות »
13 ביוני, 2009
זה לא סיקור! (רק רציתי שתדעו, אז זה אומר שיש ספוילרים XD)
כאוס;האד
מספר פרקים: 12
ז’אנרים: מסתורין, מד”ב, על טבעי, פסיכולוגי, (קצת) הארם
נישיג’ו טאקומי (Nishijo Takumi) הוא אוטאקו על סף היקיקומריות. הוא בקושי הולך לבית ספר ובקושי מדבר עם אנשים. הוא גר במכולה על גג של בניין, ומשחק כל היום במשחקי רשת, ורואה אנימות. הדמות האהובה עליו היא סירה (Seira), אותה הוא מדמיין הרבה ומאמין שהיא נמצאת איתו. באיזור בו גר טאקומי החלו להתרחש לאחרונה מקרי רצח משונים, עליהם הוא שומע מאנשים שהוא מתכתב איתם ברשת. משתמש אחד בשם שוגון (Shogun) שולח לו תמונה מאחד מהמקרים, בה רואים אדם משופד במין צלבים קטנים ומוזרים ומולו ניצבת ילדה. טאקומי הפחדן נכנס ללחץ ומיד סוגר הכל, אך יוצא לו לראות את המקרה שהיה בתמונה יום למחרת,וגם את הילדה שמסתבר שהיא מכירה אותו. מאז הוא בלחץ שהילדה תפגוש אותו ותנסה להרוג גם אותו. לטאקומי יש אחות בשם נאנאמי, אבל הוא לא סובל אותה ומעדיף לא להיות בקרבתה בכלל. במהלך האנימה פוגש טאקומי כמה בנות. כל בת מתייחסת אליו באופן שונה והמטרות שלהם שונות. מסתבר שטאקומי יכול בעזר הדמיון שלו ליצור דברים מוחשיים, ושיש בעיר אנשים שמשתמשים בכוח הזה לרעה. כדי לעצור אותם הוא צריך למצוא די-סורד, נשק מיוחד שיש לבנות שהן כמוהו - גיגלומאניאק. הבנות (בינהן אחותו, שתיים מחברותיו לכיתה, ושתיים גדולות ממנו) גם יכולות ליצור דברים בעזרת הדמיון, אך גם בעזרת הדי-סורד, בעוד הוא יכול גם בלי.
טוב טוב, זה בקיצור העלילה בצורה מעפנה ביותר. הסיפור עצמו מסובך מאוד וזה כל מה שהצלחתי לכתוב בלי יותר מדי פרטים. התחלתי לראות את האנימה בלי יותר מדי ציפיות, אבל סיימתי אותה ביומיים. אני אוהבת אנימות מסתורין שכל הסיפור המרכזי הוא בעצם תעלומה. בשיר פתיחה הדבר שהכי משך אותי להמשיך לראות הוא הנשקים המגניבים שיש להם, ואכזב אותי שראו אותם ממש מעט, וגם רק לקראת סוף האנימה. טאקומי הוא דמות שעצבנה אותי ביותר. פחדן וחלש, ואפילו העיצוב שלו עצבן אותי, מאוד. כל האנימה הוא רק עסק בלברוח (חוץ מבשני הפרקים האחרונים) ובמקום לקדם את העסק ולענות על כל השאלות מהר הוא רק גרם לזה להמרח. זה בטח הפואנטה בדמות שלו, אבל אותי זה ממש עצבן. כמה אפשר לחפור על עיניים?! “של מי העיניים האלה? של מי העיניים האלה?” זה לא אכפת לאפחד! זה לא שיש עיניים שמרחפות באוויר ואומרים את זה, אנשים אומרים את זה. בעקרון כל הסיפור מתחיל להיות מובן בפרקים היותר מתקדמים, ובזמן הזה יש כבר ציפייה לקרבות גדולים או משו בסגנון, מה שלא היה, וחבל. האופי של הבנות היה בסדר. סנה הקשוחה אוהבת הארטיקי קרח הכחולים, בעלת העבר הטרגי והדי-סורד המאוד מגניבה היתה האחת שלדעתי באמת הצליחה להשתלב בצורה הכי טובה לעלילה, בייחוד בגלל שההסברים המסובכים, הקרירות, והחברות הקרובה עם קוזו-פי. רימי לעומת זאת, הבת שאמורה להיות הראשית, השתלבה פחות טוב. אולי בגלל שרואים את זה מנקודת המבט של טאקומי, אז המעבר הפתאומי שלה מ”היא בטוח הרוצחת” ל”החברה הכי טובה” נראה לא הגיוני ולא קשור. הדי-סורד הכפול שלה מגניב, אבל היא בעלת יותר מדי משמעויות כפולות. היא רוצה להגן על שני הטאקומים, היתה נחמדה אל טאקומי האשליה כשבעצם ידעה שהוא צריך למות כדי שהזקן יחיה, וכו’ וכו’. האנימה עצמה מעט מבלבלת, ואני מניחה שאנשים שקשה להם לעקוב ממש יסתבכו, אבל רוב הפעמים זה היה מתאים, והיו רק מעט שזה היה תקוע. נחזור שוב אל הבנות. באמת שלא הבנתי מה הן רוצות מטאקומי. אז אוקיי, הוא יכול ליצור דברים בלי די-סורד, ואוקיי, אמור להיות לו די-סורד משלו, אבל הם יכולות לעשות את כל מה שהן רוצות לבד. למה הן לא שמו לב שהוא רק הקשה עליהן? איאסה למשל, היא שעה חפרה לו בשכל על איך להשיג די-סורד, והוא לא הבין כלום. לפחות בסוף הוא הפסיק להיות כזה מטומטם ובאמת עזר. אז שוב, לא היו לי הרבה ציפיות מהאנימה, אבל גם לא התאכזבתי, אז אני לא מתחרטת בכלל על הצפיה. הדי-סורדים מגניבים ברמות, חבל שלא הראו אותם יותר. לסיכום - האנימה שבה אומרים יותר מדי - Sono me dare no me?, מקבלת אצלי 7.
תגים: 12 פרקים, אוטאקו, אנימה, האד, הארם, היקיקומורי, כאוס, כאוס;האד, מד"ב, מדע בדיוני, מסתורין, נשקים מגניבים, על טבעי, פסיכולוגי
שייך לקטגוריות כללי | 3,325 תגובות »
12 ביוני, 2009
סאיונארה זטסובו סנסיי - קומדיה פארודית המתרחשת בבית ספר, ומכילה אירועים שמסודרים בראנדומאליות כמעט מוחלטת.
הסיפור סובב סביב איטושיקי נוזומו (Itoshiki Nozomu), זטסובו סנסיי, מורה בעל נטיות אובדניות שרואה תמיד את הצד השלילי, ומתייאש מכל דבר.
הכיתה אותה הוא מחנך מכילה בנות ובנים עם תכונות מיוחדות, מוקצנות במיוחד:
פורה קאפוקה (Fuura Kafuka) - ילדה שתמיד מסתכלת על הצד החיובי, ולא יכולה להאמין שדברים מפורסמים (כגון תאונות, אנשים היקיקומרים) קורים בקרבתה ובד”כ ממציאה עליהם סיפור אחר.
פוג’יושי הארומי (Fujiyoshi Harumi) - פאנגירל של יאוי, וציירת מנגה.
היטו נאמי (Hitou Nami) - ילדה נורמאלית כביכול, שמתעקשת על כך שהיא לא כזאת.
קאגה אי (Kaga Ai) - ילדה ביישנית שמצטערת כל הזמן, ומאשימה את עצמה בדברים שלא עשתה.
קימורה קארה (Kimura Kaere) - ילדה שעברה ליפן (לא ידוע מאיפה), בעלת פיצול אישיות. היא מאיימת לתבוע אנשים כל הזמן.
קיטסו צ’ירי (Kitsu Chiri) - ילדה שחייבת שהכל יהיה משולם כל הזמן - אצלה ואצל אחרים.
קובושי אבירו (Kobushi Abiru) - ילדה בעלת אובססיה לזנבות של חיות, שפצועה באורך קבע (מה שלא מפתיע את העובדה שהיא מחוסה תמיד בתחבושות).
קירי קומורי (Kiri Komori) - היקיקומרי.
אוטונאשי מרו (Otonashi Meru) - ילדה ביישנית כביכול, שמדברת רק דרך SMSים. בSMSים רואים את האופי האמיתי שלה שמתבטא חוצפנות והעלבת אחרים.
סייקטסו “מאריה” טארו (Seiketsu “Maria” Tarou) - מהגרת בלתי חוקית, שקנתה את מקומה בכיתה מתלמיד אחר. כלה זמן חושבת על חבריה המהגרים ועל כמה יפן היא ארץ טובה.
טסונטסוקי מאטואי (Tsunetsuki Matoi) - ילדה מטרידנית, שאובססית לאנשים בהם היא מאוהבת ברמה שהיא עוקבת אחריהם יום ולילה.
אוסוי קאגרו (Usui Kagerou) - ילד שמשום מה אף אחד לא מבחין בו, אלא אם מעט השערות שעל ראשיו מתנפנפות מראשו.
קודו ג’ון (Kudo Jun) - ילד שיכול לספר סיפורים על כל דבר.
העלילה מתרחשת במקומות שונים, לרוב בכיתה. זטסובו סנסיי והתלמידים דנים ומתווכחים על נושאים שונים ומשונים, כשכל אחד מביא את הדעה שלו ומראה לנו את הנושא מהמון כיוונים שונים - מ”דרכי מילוט” של אנשים בעזרת תירוצים, ועד “למה אנשים משנים דברים ולא נצמדים למקור”.
טוב, כן, אני נהנתי. לא כל הזמן, ואני גם לא בטוחה שרוב, אבל נהנתי. יש באנימה המון תחכום - דחיפת משפטים במקומות שונים, מציאת נושאי שיחה שלא היו עולים על דעתכם, וכמובן פארודיות. דווקא הדבר שהכי אהבתי באנימה זו העובדה שכמעט לכל שם יש משמעות כפולה - כמו שאיטושיקי נוזומו יכול להיות תקווה וייאוש, ושהיטו נאמי זה נורמאלי, ושמרו זה כמו MAIL, וסייקטסו טארו אומר “מכרתי את השם שלי”. למרות שהיו פעמים שהרגשתי משועממת וחשבתי לעצמי “למה לעזאזל חופרים לי בשכל?!”, התמדתי בצפיה ואני לא מתחרטת, כל כך XD.
אנימה עם המון תחתונים ואהבה בלתי מוסברת לאיטושיקי סנסיי, מקבלת אצלי 8.
סדר הסדרות והOVAs
Sayonara Zetsubou Sensei (פרקים - 12)
Zoku Sayonara Zetsubou Sensei (פרקים - 13)
Goku Sayonara Zetsubou Sensei (פרקים - 3)
Zan Sayonara Zetsubou Sensei (יתחיל לצאת ביולי הקרוב~)
תגים: אוטאקו, אנימה, בית ספר, היקיקומורי, השקפת חיים, זטסובו, סאיונארה, סנסיי, פאנגירל, פארודיה, קומדיה
שייך לקטגוריות כללי | 1,251 תגובות »