Wootaku, יחי הW

07-GHOST

שם: 07 גוסט
מס’ פרקים: 25
ז’אנרים: אקשן, פנטזיה, קסם
מצב: סיים לצאת

סיקור -
טייטו קליין (Teito Klein) וחברו מיקאגה (Mikage) הם שני תלמידים באקדמייה הצבאית של איפריית בארסבורג (Barsuburg). הם לומדים איך להיות חיילים חזקים וממשומעים, המשתמשים בקסם מיוחד כדי להלחם - הזאיפון ( Zaiphon). אך לאחר מבחנם האחרון, מגלה טייטו דבר שמשנה לגמרי את כל חייו…
(לא אחד הסיקורים הטובים שלי XD)

דעה -
דבר ראשון, הדעה שלי כנראה תהיה קצת שונה הפעם, מכיוון שאני גם קוראת את המנגה, שבניגוד לאנימה, לא הסתיימה.
עלילה - הרעיון הכללי מקורי מאוד. ורלורן, תיבת פנדורה, שבעת הרוחות, הכנסייה, וכמובן איאנאמי וחברותו משתלבים היטב ויוצרים סיפור טוב מאוד. מה שלא אהבתי זה דווקא חייו של טייטו. הם מאוד מסורבלים, והעובדה שהוא לא זוכר כמעט שום דבר מהם די מעצבן. גם כשהוא אצל אבא שלו המקורי, וגם כשהוא אצל הכנסייה, נראה שהוא רגיל אליהם, אך לא יכול להיות שהוא היה בשני המקומות כל כך הרבה זמן, אם אימפריית הראגס הושמדה והאב מהכנסייה היה חשוד בגניבת תיבת פנדורה… והוא עדיין נראה באותו גיל.
דמויות - טייטו הוא לא דמות ראשית טיפוסית, אלא יותר בכיוון של הדמות המתבודדת. ולמרות זאת כל האנימה הוא עם חברו הכי טוב או מנסה לנקום בשבילו, וממשיך להעמיד פנים שלא אכפת לו משום דבר. מיקאגה לעומת זאת הוא אחד הדמויות~ אישיות קסומה ומטרות נעלות. בכנסייה, הדמות היחידה שלדעתי שווה ציון זה לאבראדור. יש לי איזה משו עם דמויות שיכולות לחזות דברים בצורה מוזרה XD וכן, אני בניגוד לרוב האנשים לא אוהבת את פראו. סוטה וואנבי, והכי גרוע זה שהוא גם בישופ וגם זהל… שיהיה. אה, הנזירות היו תקועות ברמות, כל הזמן.
OST - פתיחה מדהימה, סיום לא משהו. המוסיקה תוך כדאי אמורה לתת הרגשה של הרצאה על הנצרות וישו, אבל אותי זה משום מה די עצבן.

טוב זה כל מה שיש לי להגיד על ה~אנימה~, אולי אני אכתוב גם על המנגה מתישו~
האנימה שתוקפת עם מילים לא מובנות, מקבלת אצלי 7.

היי שוב O:
הפעם זה לא פוסט ביקורת על אנימה, אלא סתם סיפור של “מה קרה היום?” XD;
אז ככה, היה לנו סיור של”ח (מסתבר שאין להם מה לעשות איתנו בשבוע האחרון ללימודים אז הם שולחים אותנו לטיול). נסענו לסטף ועשינו שם את המסלול (שעשיתי מיליון ואחד פעמים בכל החיים שלי, באמת).
כל הדרך הלוך וחזור חרשתי רק על שני שירים באמפי: הסיום של קיי-און! (Please Don’t Say “Lazy”) והפתיחה של 07 גוסט (Ake No Kakera).
היינו אמורים לחזור ב2, ובסוף חזרנו ברבע ל1. זה היה די טוב, חוץ מהעובדה שלא היה לי מפתח לבית, והאחים שלי היו צריכים להגיע רק ב2!! X.X”
אז ישבתי בחוץ שעה שלמה, שוכבת עם הראש על התיק ומקשיבה לשירי הפלאפון שלי (יש שם בליץ’, ריבורן, קצת מאנימות אחרות וכמה שירים באנגלית ובעברית).
ואז האחים שלי הגיעו עם המפתח!@$!@ איזה אושר זה היה D: (סתם, לא XD)
כן, אין פואנטה לסיפור הזה.
ואני מתחילה מחדש את קאזה נו סטיגמה (Kaze No Stigma), כי אני חייבת לרוקן את האון הולד שלי. כשאני אסיים אני אכתוב ביקורת U.U
המשך יום נעים לכולם~